הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

היום 4 דברים גרמו לי ללכת להתאמן בכדורסל:
א. כשרון הקליעה שלי הדרדר פלאים
ב. היום בתוכנית של אופרה הראו את אחת ממאמנות הנשים הטובות בארה"ב, עם סיפור חיים מדהים.
ג. גיליתי שאחד השחקנים הטובים ביותר בNBA הוא עם שם כמעט כמו שלי.
ד. פשוט רציתי.

אז ארזתי כדור, מים, ומגבת (עדיין יש לי הרגלי משמעת של ספורטאית) ויצאתי למגרש.
התאמנתי קצת זמן על חצי מגרש.

פתאום ניגש אלי רוסי בלונדיני חמוד ושאל "איך קוראים לך?"
קצת התפלאתי. עניתי כמובן.

הם היו 5 בחצי השני של המגרש, וחפשו שחקנ/ית נוספת כדי להתחיל משחק.

אם הוא לא היה כזה חמוד, בטח הייתי מסרבת בנימוס, כי לא רציתי לעשות פאדיחות, אבל כאמור לא יכולתי לסרב, ובאתי.

הם היו 4 בחורים ופרסי אחד מבוגר (יחסית) בין 40 בערך.

הבלונדיני וחברו היו איתי, הפרסי היה נגדי ושמר עלי. בקושי הצלחתי לזוז.
כמה גברים מסביב עודדות אותי. התפלאו שיש בחורות שמשחקות כדורסל.

גיליתי א. שיש לי טעות טכנית בשמירה שחוזרת על עצמה.
ב. אני עדינה מאוד בריבאונד. לא טוב.
ג. צריך לשפר טכניקת התקפה דחוף. שליטה בכדור וקליעות.
אבל שיחקתי לא רע בסך הכל.

בכל אופן, מצא חן בעיני הבלונדיני הזה.
עיניים כחולות כאלה, פרצופון סאבי מתוק.
הוא גם היה מאוד מנומס והודה לי בסוף המשחק.
קצת דיברנו, והוא תיכוניסט שלומד תחום כמעט כמו שלי.

אולי אני גם אסגל את השיטה הזאת?
פשוט לגשת לבחורות שמוצאות חן בעיני, לחייך ולשאול "סליחה איך קוראים לך?"...
במקום כל מיני שאלות קיצ'יות מטומטמות. אהבתי את זה.