אני לא יודעת למי מכם יש רקע דתי, או לפחות מסורתי, בכל אופן, לי יש.
כשהייתי קטנה, היה לי ספר ירוק, שהיה מלווה בקלטת עם קולה של חני נחמיאס.
היו שם סיפורים, על להיות אנשים טובים, גמילות חסדים וכו'.
מאוד אהבתי את זה שאפשר לקרוא, או לקרוא ולשמוע, או רק לשים את הקלטת בטייפ לפני השינה וחני סיפרה לי סיפור. ממש יעילה הקומבינה הזאת.
השבוע תפסו אותי לקורס רענון נהיגה.
לא ברור למה אני, כי אני עם רישיון רק 3 שנים ובלי שום עברה (אולי כי האוטו בחניה קבוע חח).
היו שם הרבה אנשים, עם רישיון 3-8 שנים, כולם על לא עוול בכפם, הגיעו לקורס ושילמו עליו.
למען האמת, הקורס לא חידש הרבה, אולי כמה דברים מעטים, שאם היו שולחים לי כתובים על דף הביתה היו סוגרים עניין.
למרות זאת, דבר חשוב שלמדתי בחיים, זה אם אתה נמצא במקום מסויים, תהייה מאה אחוז שם ותלמד ככל יכולתך.
מהר מאוד מצא חן בעיני המורה.
הוא דתי, כבן 40 לפי הסיפורים שלו, אך נראה פחות.
אדם כזה עם זקן קטן, ופנים קורנים.
הוא היה לבוש בדיוק כמו בתאטרון, או בספרים שלי כשהייתי קטנה.
לא חרדי, ולא כיפה סרוגה, משהו באמצע.
נעלי קרוקס שחורות, מכנס שחור, חולצה מכופתרת ווסט, וקובע פשוט.
יחסית היה לו זמן מיותר. הוא לא היה צריך כל כך הרבה זמן כדי להעביר את החומר, אבל לא היה יכול לשחרר אותנו קודם, אז הוא היה מספר סיפורים.
אני באה מרקע של קואוצ'ינג, הוא בא משעורי מודעות וקבלה, שני הדברים מאוד מאוד מתמזגים, כך שנהנתי מאוד לשמוע אותו.
הוא מסביר את החומר, ותוך כדי מספר בדיחות, משלים מהגמרא, תובנות מהקבלה, והכל הכי בשפת הצעירים שיכול להיות. סלג הכי "קולי" ובעניינים.
תמיד נחמד לי לראות אדם, שפעם לא היה כל כך טוב, ומבחינתו הוא מצא את מקומו בעולם.
כשמסתכלים על אדם טוב שהפך ליותר טוב- אומרים יופי.
אבל כשרואים אדם כזה, שפעם עשה קצת בעיות, ופתאום רואים כמה טוב לו, זה יפה.
כמובן שהיו כאלה, שראו אדם דתי, ועוד מדבר על רוחניות, ועוד עם משלים מהגמרא, אז הם מהרו לסגור אוזניים. שיהיה, כל אדם באמונתו.
בכל אופן, היה לי כיף.
דבר אחד שאהבתי במיוחד:
דייג יושב על גדות הנחל. בא הנכד שלו ושואל אותו.. "סבא אילו דגים עדיף לתפוס, את אלה ששוחים עם הזרם או את אלה ששוחים נגד הזרם?
הסבא אמר לו "תראה, אם אתה תופס דג שהוא עם הזרם הוא ספק חי ספק מת. אם תתפוס דג ששוחה נגד הזרם, הוא בטוח חי".
לא זוכרת באיזה הקשר זה נאמר, אבל זה העלה לי חיוך גדול על הפרצוף.
אין שום דבר רע בלהיות נגד הזרם. זו בסך הכל הוכחה שאתה חיי.
לפני 16 שנים. 28 באוגוסט 2008 בשעה 15:32