הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

לקוראיי היקרים שלום,
שנים שלא הייתי פה ועדיין יש כאלה שצופים בבלוג שלי כל יום. אני ממש מעריכה את זה.

הפעם אני שבה אליכם להתייעצות כנה.

יש לי 3 תכונות טובות (זה לא נרקסיזם- יש גם הרבה לא טובות) שמלוות אותי כל החיים ואני בלב שלם מאמינה שאפשר איתן להשיג כל דבר.
זה שאפתנות, נחישות והתמדה.
הבעיה היא, שלעיתים רחוקות, יש לי את כל אלה, ועדיין אני נתקלת בקיר של "לא". ואז אני מתחרפנת.
ממש ממש קשה לי להתמודד עם "לא". אני יכולה בקלות להתמודד עם "לא עכשיו" אבל לא עם "לא" מוחלט.

לפני מלא זמן הכרתי מישהי.
על פניו נראה סמל השלמות שיכולתי לקוות לה.
4 חודשים חיכיתי שניפגש. כל יום בדקתי דרך האינטרנט מה שלומה, מה חדש, מה קורה, ובקיצור... כל דבר אפשרי.
לבסוף, עקב נסיבות כאלה ואחרות, יצא שיכולתי למצוא אותה ולבוא.
לא חשבתי פעמיים, ידעתי שאני בדרך ויהי מה.

ישבנו לקפה.
הרגשתי שאין לי מושג על מה לדבר, אבל שהייתי חייבת להכנס לה ללב.
היא כל כך מצאה חן בעיני.

יום אחרי נפגשנו שוב, הזדמנה לנו שיחה קצרה באוטו.
כל כך נהנתי.
היא נראת שילוב של אדם רך, יפה עד כאב, עם עיניים נטולות אגו לחלוטין ודיבור שקט.
התאהבתי. ממש התאהבתי.

3 ימים אחרי זה, הייתי במסיבה בת"א. הסתבר שהיא נמצאת רחוב ליד.
החלפנו מלא סמסים עד שהחלטתי לצאת מהמסיבה, לנוכח איומיו של איגור שאם אני יוצאת אי אפשר להכנס.
"שתזדיין המסיבה" אמרתי לו ולחברותיי שנשארו עם פה פתוח- ויצאתי לראות אותה.

זה היה רגע כזה של אושר.
מכירים את השניות האלה של האושר? שאפשר כאילו לגעת בהן? להרגיש את זה שכרגע עוברות עליך דקות של אושר?
ככה בדיוק הרגשתי.

יצאתי מהמסיבה, מלאת האנשים בדחיסות שיא, לקור שבחוץ, לחיבוק וחיוך יפיפה.
טיילנו קצת ברחובות המגעילים של דרום ת"א. יש קסם מסויים בגועל הזה שם.
התאמצתי נורא לשלוט בעצמי ובהתרגשות שלי.

יומיים אחרי, לאחר לחץ מתון, היא אמרה לי שהיא לא מרגישה אלי כלום.
הרגשתי הכי מפגרת ועצובה בעולם.

לא משנה שעברו כבר שבועיים, ובערך כל העולם ואחותו אומרים לי להפסיק...
הלב שלי עדיין שם, עם היצורון המתוק הזה, הבלונדיני הצפלון, עם החיוך החמוד והעיניים הכחולות.

😡

מבחינה הגיונית אנחנו ממש לא מתאימות. הראש שלי מבין את זה. אבל הלב מתעלם.
היא תקועה לי בחלומות. תקועה לי במחשבות. תקועה לי בפיחסבוק הפתוח.
ותקועה לי בלב.

אני לא סובלת "לא". במיוחד כשהוא סופי.

יש עצות בשבילי?