לאחרונה כל פעם אני מתכננת לכתוב פה ולא יוצא לי.
דווקא עוברת עלי תקופה די פילוסופית.
יצא לי לדבר לא מזמן עם מישהו מאוד בכיר אצלי בעבודה שיחה מאוד אישית.
סיפרתי לו על הקושי שלי לשתף פעולה עם גברים מסוג מסויים (שהוא כלול בניהם) ומשם דיברנו כבר עלי ועל חיי האישיים.
על הקשרים שהיו ושיש לי כרגע בחיי. על כל הקטע הבדסמי שהיה (ואולי קצת עדיין) חלק ממני.
על מרינה שהתאהבתי בה והיא לא שמה עלי (חח כן אפילו זה.. כולם שמעו על מרינה).
היה מדהים.
ממש הרגשתי, אחרי 20 דקות שיחה, שכללה הסתכלות עמוקה בעיניים, שירדו לי מהגב כמה קילו.
לפעמים זה לא משנה מה מספרים, זה לא באמת ישנה. לא באמת ציפיתי שהוא יתן לי פתרון לאתגרי האופי שלי,
אבל עצם זה שמשתפים אדם, במיוחד אם הוא חלק מהבעיה שלי, זה נורא מקל.
מעבר לזה, אני מנסה לפתח אופי יותר חד.
להכיר את עצמי יותר ויותר. להבין טוב טוב מה אני רוצה ומה לא.
להתגבר על זה שלא כולם רוצים אותי (כן כן אין מה לעשות.. צריך ללמוד לקבל לא),
ופשוט ללכת לכיוונים שבהם כן הולך. ויש מלא כאלה.
חודש מרץ זה חודש מצויין...
אני פשוט מרגישה את זה, שמהרבה מאוד בחינות, הולך להיות לי מצויין!
לפני 14 שנים. 2 במרץ 2010 בשעה 20:46