הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

היום היתה לי לקוחה מבני ברק שהייתי צריכה להגיע אליה הביתה עקב עבודתי.
ידעתי מראש שזה הולך להיות סוריאליסטי וזה אכן היה..

לבשתי בבוקר חולצה שחורה מכופתרת עם חולצה דקה שחורה למטה (שלא חלילה יציץ משהו), מכנסיים צמודים קצת ומגפיים (שחורים כמובן)
לקחתי איתי חצאית מעטפה שנסגרת בסקוטש כדי ללבוש על המכנסיים במהירות כשאגיע לייעדי.

וכך עשיתי. עצרתי קרוב לביתה, באיזו פינה סגרתי עלי את החצאית וזהו.. אני שוב דוסית מושלמת. יש לי חצי משפחה שהם דתיים ואני אוהבת אותם מאוד, אז יוצא שאני מכירה טוב את הקהילה הדתית ואני מסתננת כראוי כשצריך בלי להיות חלק ממנה..

ישר כשנכנסתי היא אמרה לי "יואו את נראת ממש כמו דתייה" כי כמובן יצא לנו לדבר על הנושא עוד בשיחת הטלפון...
כחלק מהפגישה דיברנו על החיים שלה וקצת על החיים שלי. כמובן היא שאלה אם יש לי חבר וניסתה לשכנע אותי להחליפו באחד חרדי... אז כמובן עניתי "בעזרת השם" עם החיוך התמים שלי..

היא היתה אישה מאוד פשוטה ורואים עליה כמה טובת לב היא.. החיים שלה באמת לא קלים בלשון המעטה. הצלחתי דווקא מאוד להתחבר אליה. מולה בקלות הוצאתי את הילדה הטובה והתמימה שבי..

קצת קשה להאמין שאותה ילדה היא בעצם לסבית חובבת בדסמ..

אני נפתחת ונסגרת בקלות בהתאם למצב.. כמו חצאית הסקוטש שלי
רק שהחצאית בסדר ולי זה מוזר...