אתמול מצאתי דיסק ששכב לו בין ערמת ספרים. מזמן לא שמעתי אותו.
פתאום אחרי כמה זמן שאני מטיילת לי פה באתר השיר הזה נשמע לי אחרת...
למרות שהוא תמיד היה מדהים פתאום הוא נשמע עוד יותר קסום.
_______________________________________________________
כשהאצבעות שלו עברו עלי טיפות טיפות
והאוויר ריחף והתהפך,
הוא אמר - את הכנפיים היפות שלך
אסור לך ללכלך
אבל אצלי אלה בכלל ידיים בוערות
מאהבה ועבודה קשה
אני מוצאת בבוץ זכויות זוהרות
ומתנצנצת בלי בושה
ואיתו אני נושמת
הכי עמוק שאני יכולה
ואיתו אני מתרוממת
לשמש האפלה
כשהוא שתה אותי מהשפתיים לנצח מתמתח
או לדקה רכה וארוכה
הוא אמר - מי שמכיר את שני פני הירח
יכול גם להרוג בנשיקה
אבל אני לא נהרגת כל כך בקלות
ובטח לא כל כך מהר
כמעט הכל מבהיל ואהבה זה לא פשוט
זה קצת כמו לאלף נמר
ואיתו אני נושמת
הכי עמוק שאני יכולה
ואיתו אני מתרוממת
לשמש האפלה
ואיתו אני מסתכלת
במראה הכי צלולה
כי הסוף נמצא איתנו
ישר מהתחלה
לאלף נמר/ ריטה
לפני 17 שנים. 16 בפברואר 2007 בשעה 19:26