סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

היי אני פינקי והחלטתי לפתוח בלוג בסיפורי אחר הדרך לשלטון.
לא נראה לי קל לשלוט בימינו אבל איך אומרים "קשה יש רק בלחם וגם אותו אפשר לאכול" אז בחברת אנשים טובים כמוכם אני יוצאת למסע...
צטרפו אם בא לכם.
לפני 17 שנים. 6 במאי 2007 בשעה 0:06

זה היה שבועים לפני חופשת הפסח.
החלטתי, שלאור העובדה שאני עוד מעט מסיימת תואר, אני אוכל לעשות קצת כסף משעורים פרטיים.
למה לא? גם עבודה וגם לעזור. תליתי מודעה.

באותו היום בערב הטלפון מצלצל.
"שלום ליאת?"
-"כן, מדברת"
"אני פונה אלייך בקשר למודעה. אני מבינה שאת סטודנטית?!"
-"נכון"
"ואת מכינה לבגרות במתמטיקה?"
-"כן"
"אפשר בבקשה לשאול כמה קיבלת בבגרות שלך?"
-"98" עניתי
"אהה.. לא מאה..?!"
-"מצטערת.. ברח משהו.. המגן היה מאה" צחקקתי.
"אני אסביר לך מה אני צריכה.. אני בעיקרון תלמידה טובה. ממוצע 90 כזה אבל עוד מעט הבגרות ואני רוצה מאה. את חושבת שאת יכולה לעזור לי"
-"תראי, ההבדל בין 90 למאה הוא אך ורק בפרטים הקטנים. עם תרגול מספיק אנחנו נצליח!"
"טוב, מתי נוכל להיפגש?"
-"מחר בערב מתאים?.."

קבענו אצלי בבית. נתתי לה את כל הפרטים.
אנה הגיעה. השעורים הלכו מצויין ואכן היא התקדמה.
חיבבתי אותה מאוד. היא היתה מהבחורות האלה חדות המחשבה.
היא הצליחה להבין אותי בלי הרבה מילים, וזה שימח אותי מאוד. היה כיף אמיתי בחברתה.

שבועיים לפני הבגרות היא הגיעה, כמו בכל יום חמישי.
התחלנו לפתור תרגילים ואני רואה שהראש שלה במקום אחר. האש שבה לא נראתה באותו היום.
"אנה קרה משהו מיוחד היום?" שאלתי
"ליאת, היה לך חבר פעם?"
-"לא.. היתה לי חברה.."
"ולמה זה נגמר?"
-"כי היא החליטה לצאת עם החברה הכי טובה שלי, ולהפסיק את הקשר איתי"
"ואיך הרגשת?"
-"נורא!"
"חבר שלי עזב אותי שלשום.. הוא אמר .." דמעה נראתה זולגת מעינה השמאלית..
"הוא אמר שזה לא ילך בנינו ואין טעם להמשיך.."
חייכתי חיוך קטן ועצוב. הושטתי יד ונגבתי את הדמעה שעמדה מרצדת.
היא חיבקה אותי חזק. לאחר כמה שניות הרפתה מעט והסתכלה עלי מקרוב.
היא התקרבה ונתנה לי נשיקה מתוקה ועדינה על השפתיים.
הרחקתי את ראשי מעט והסתכלתי עליה. היא היתה כל כך יפה, עם עיניים נוצצות ואדומות מבכי עצור. מבטה ביקש מגע אנושי שלא יכולתי לסרב לו.

היא שבה לנשק אותי והפעם עמוק ודורש.
ידיה נשלחו לחולצת הכפתורים שלי. פותחת אותם זה אחר זה.
נעמדנו והתחלנו להתקדם לכיוון חדר השינה שלי מבלי להסיר ידיים לרגע.
השכבתי אותה על מיטתי הגדולה. היא נראתה לי כמו נסיכה מהאגדות.
נישקתי אותה במהירות. מנסה לתת לה את כל מה שהיא רוצה לקחת ממני.
בעודה שכובה בין רגלי שלחתי ידיים לג'ינס הכחול. 3 כפתורים נפתחו להם מהר, ובתנועה חדה הסרתי ממנה את לבושה.
"את עקומה..." גיחכתי בעודי מביטה בערוותה המגולחת באופן לא סמטרי.
היא צחקה גם...
אחזתי בידיה הבהירות. לופתת אותן לצידי גופה. מנשקת את ערוותה המעטה.
שולפת יד למגרה. מוציאה דילדו בהיר ממנה.
העברתי אותו על גופה. בין שדיה ולכל אורכו. מנסה לגרום לאיזו שהיא הכרות ראשונית..
"אבל אני.."
היא לא הספיקה לומר וכבר הוא פילס את דרכו בין ירכיה הקטנים.
החדרתי אותו בעדינות רבה. היא כבר היתה רטובה לגמרי. תוך שניות וגלים עברו בה. הדופק נהייה מהיר.
היא כסתה את עינייה בשתי ידיים בוהקות. מנסה להסתיר ממני את פרצופה הנכנע.

הוצאתי אותו ממנה והיא הסירה את הידיים. דמעות עמדו בעינייה הכחולות.
מקדשה המדמם השאיר חותמו על מיטתי. "אני מצטערת כל כך.." היא אמרה בחצי בכי.
נישקתי את שפתיה. שלחתי שתי אצבעות שיצאו ממנה כשהן שותתות חיים.
ציירתי לה על הבטן הלבנה לב אדום עם חץ.. והיא פרצה בבכי.

נשקתי לה על המצח ונשכבתי מאחוריה. חיבקתי אותה חזק כל כך. מנסה להכניע את הרעד והבכי שפרץ ממנה.
בידי הזזתי את שערה מפניה, ולחשתי באוזנה "אנה יהיה בסדר, טי דומה.."

לאט לאט רעידות גופה נפסקו. נשימתה שבה לקצבה הקודם והיא נרדמה.

קראו לה, אנא!

Whip​(שולט) - אהבתי מאד
את העדינות, הרגישות,
האירוטיקה העדינה.
לפעמים מוצאים נחמה ואהבה במקום שלא כל כך מצפים לו...

כמה היא קיבלה בסוף...?
(ציון, ציון, תפסיקו עם המוח הכחול!)
לפני 17 שנים
פינקי לשלטון​(מתחלפת) - חחחח אוי וויפי... זה רק סיפור..
מבחינתי היא היתה מקבלת מאה בכל מקרה.
מתמטיקה זה כבר פרט שולי במקרים כאלה..
(לא יאומן שאני אגיד את זה!!!!)

ושמחה שאהבת :)
לפני 17 שנים
מלך הארץ​(לא בעסק) - פינקי היקירה המהממת, כיף לקרוא אצלך.. תודה.

בעצם גם קצת מעצבן, מעצבן אותי שההורים שלי תמיד ביררו מי המורה הפרטי שאני הולך אליה וכך פיספסתי חוויות מדהימות והתעסקתי רק עם אסימפטוטת לצירים, משוואות דיפרנציאליות בעשרה נעלמים וכיו"ב.

אני מקווה שאת לא עושה גם בייביסיטר ....(סתאם ...:-))

ונ.ב. יותר מתאים לכותרת:
"קרעו לה לאנה"

מחכה בקוצר רוח להמשך...

לפני 17 שנים
פינקי לשלטון​(מתחלפת) - זה סתם סיפור.. למרות שלימדתי מישהי (דווקא לא מתמטיקה) שקראו לה מרינה והיא היתה חמודה מאוד..

הביטוי "לקרוע" לסוגיו הוא לא לטעמי ולכן לא יעלה על שפתי/ כתבי לעולם (בהקשר של נשים לפחות..)

יש פה מישהו שהכינוי שלו זה אנה קרעני נא (כמו הספר אנה קרנינה למי שאולי במקרה לא הבין).. זה גאוני לטעמי!

שמחה שנהנת...
יהיה המשך עם סיפור אחר מתישהו כשאני לא אוכל להרדם שוב

}{
לפני 17 שנים
מלך הארץ​(לא בעסק) - הכל בבדיחות הדעת :)
לי בכלל אין זכות דיבור עם כל הדברים המשוגעים שאני כותב כאן..

כתיבה לגירוי הדימיון זה לדעתי דבר רצוי ואין בה לבדה כדי להעיד על כוונות, מעשים, אופי וכיו"ב של הכותב, אחרת אגתה כריסטי, טום קלנסי וכיו"ב היו כבר מזמן בכלא...
את כותבת אמיתי ויפה..שוב תודה
נ.ב.
כנשלט גם אני לא מתחבר לביטוי "לקרוע" בהקשר הנשי.
לפני 17 שנים
פינקי לשלטון​(מתחלפת) - ואני כפמיניסטית גם לא :)

ותודה על המחמאות 0_0
לפני 17 שנים
תמימות מטעה - וואו, את מדהימה.
לפני 17 שנים
פינקי לשלטון​(מתחלפת) - וואו, אני מודהמת. 0_0

חח תודה :)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י