שלשום פגשתי את הכביש בחליקה עם הקטנוע
הברכיים שלי קצת רבות איתי כבר יומיים ומסרבות להתנהג כראוי..
בכל אופן, היום בצהריים חזרנו מהמשפחה וכיוון שכואב לי לזוז נרדמתי.
כבר סיפרתי לכם פעם שכל החלומות המתוקים באים לי בצהריים.. אז זהו- גם היום היה לי אחד חמודי.
טוב האמת שהוא לא יוצא דופן ממשנהו
נסענו ביחד, אני נהגתי והיא ישבה לידי. חיפשנו איזה חור עם המכונית ולא הכי הצליח לנו.
נכנסנו בטעות לתוך מגרש גרוטאות. לא הצלחנו להוריד ידיים זו מזו.
נגיעות אלימות! משיכות שיער, נשיקות טורפות ומכאיבות, שריטות, פטמות משוכות והרבה זעקות לחלל המתכתי.
נסעתי בזיג-זגים גם בגללה וגם בגלל פחים שהיו זרוקים על האדמה.
נמאס לי
עצרתי ויצאנו אחוצה מהמכונית. בגדים הורדו בפראות.
האדמה היתה לחה. לא היה אכפת לי.
השכבתי אותה, אחזתי בידיה, הצמדתי אותן לאדמה ליד ראשה. התישבתי על פרצופה.
היה כל כך נעים...
הטלפון צלצל- איזו אהבלה העזה לסיים לי ככה את החלום! כמעט גמרתי..באסה...
לפני 17 שנים. 16 ביוני 2007 בשעה 17:33