לפני 17 שנים. 24 ביוני 2007 בשעה 18:01
היום בלימודים היתה לי שעה חופשית.
בכוונה התרחקתי מכל החברים
מצאתי לי גבעה מוצלת ופשוט שכבתי על הגב.
בלי מוסיקה, בלי כלום! רק אני ועצמי.
לא ישנתי אתמול בלילה. ממש כלום כלום
היה לי הרבה זמן להתבונן ביצור יפה במקום 😄
כשהשעון צלצל אני זינקתי כמעט לפניו.
הייתי כל היום באנרגיות מטורפות.
השעורים היו קשים, והיתה לי כזאת חדות מחשבה, שאפילו המרצה לא הבין מאיפה השאלות האלה שלי. אבל פתאום לקראת הצהריים הרגשתי שאני נלחמת בעייפות בלתי אפשרית.
שכבתי על הגב.
לרוב קשה לי מאוד אפילו לעצום עיניים אם אני לא מוקפת משפחה או חברים.
בכל זאת הצלחתי..
הרגשתי את הכאבים בברכיים
את הפטמות שלי נמתחות מתחת לחזיה
נרדמתי..
אוף...
מי אמר שהחיים שלי קלים??? הם ממש לא... :)