סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של פינקי- בדרך לשלטון

היי אני פינקי והחלטתי לפתוח בלוג בסיפורי אחר הדרך לשלטון.
לא נראה לי קל לשלוט בימינו אבל איך אומרים "קשה יש רק בלחם וגם אותו אפשר לאכול" אז בחברת אנשים טובים כמוכם אני יוצאת למסע...
צטרפו אם בא לכם.
לפני 17 שנים. 26 ביוני 2007 בשעה 20:30

טוב היום למעשה יש שני נושאים שעלו לי שרציתי לכתוב עליהם.
מוזר, שפתאום בזמן האחרון, כל פעם עולים לי במשך היום כל כך הרבה דברים שבא לי להתייחס אליהם.
נושאים סתמיים כאלה על דברים שקורים לי במשך היום.
פתאום לא בא לי לכתוב על בדסמ, ולא על פנטזיות ולא על שום דבר כזה. סתם על תובנות שצצות לי 😡

הדבר הראשון זה מוסיקה.
אני מתה על מוסיקה!
שבתות אצלי כמעט קבוע עוברות שבכיבה על המיטה, בהייה בתקרה (או קיפוץ בחדר.. תלוי באיזה שלב של היום) ופשוט לשיר למשך שעות. עד שממש כבר כואב לי הגרון ואין לי כוח לזה יותר.

הקטע הוא, שזה גורם לי להרגיש כל מיני דברים שלאוו דווקא בא לי עליהם.

לפני כמה זמן ראיתי תוכנית של אופרה, בה היא ראיינה את בון ג'ובי (הגבר מקום 2 אצלי במצעד הסקסיים עלי אדמות!). היא שאלה אותו למה לדעתו מוסיקה מצליחה או לא? והוא אמר דבר מאוד נכון. שמה שחשוב זה לא השיר עצמו. לא המילים עצמן, אלא מה השיר הספציפי הזה גרם לך להרגיש.
אם שיר גרם לך להרגיש משהו אתה תרצה לשמוע אותו שוב ושוב ...

מאז אני יותר שמה לב לתופעה, ששירים מחזירים אותי לנקודות זמן מאוד מאוד ספצפיות בחיים שלי.
יש שירים מסויימים, שבשמיעת שתי שניות מהם, ואני אחזור במוח לאדם ספציפי ולסיטואציה מאוד מסויימת! וככל שעובר הזמן אני צוברת עוד ועוד שירים כאלה.

אז באותן שבתות, שאני ככה שרה לעצמי זה לא תמיד עושה לי טוב.
כי ביום שלם, ששומעים בו המון שירים, בטוח יש כמה שיחזירו אותי לרגשות כואבים.
זה לא שאני מוותרת על רגשות כואבים 😄
הם חלק ממני וחלק גדול ממה שנהייתי, אבל זה מכניס אותי להרהורים כאלה...

בדיוק לפני כמה ימים, כשחיכיתי לרכבת, שמעתי ברדיו שיר, שהזכיר לי מסיבה מאוד ספציפית שהייתי בה עם החברה שלי מגרמניה. תוך שניה נזכרתי בה, ובדיוק במה שקרה באותו הלילה..
עוד לא נגמר השיר, וגרמני בא אלי (בתחנת הרכבת) לשאול אם אני מדברת אנגלית ואיך מגיעים לשדה התעופה...
מצחיק קצת..

נ.ב אני ממש מסתדרת עם גרמנים... זה נורא נחמד.. 😄

*******************************************

ועוד דבר מוזר שרציתי לרשום עליו.
היום היו לי שעתיים חופשיות בין זמן סיום הלימודים עד התחלת העבודה.
אז חשבתי מה לעשות, ובסוף החלטתי ללכת לשבת על כסא נוח (ממש כמו בים) שיש לנו באוניברסיטה מתחת לכמה עצים בדשא.
טוב.. אני יושבת שם (לבד כי כבר כולם הלכו או שהיו בשעור) פתאום בא אלי אדם די מבוגר עם כמה שיניים חסרות וצוחק.
שאלתי אותו "למה אתה צוחק??"
אז הוא ענה "מוזר שאת פה ולא ישנה.." לא הכי הבנתי מה הוא רוצה ועשיתי פרצוף קצת מוזר.
"את מדברת רוסית?" התגברתי על האינסטינקט החברתי שלי ואמרתי שלא.
יהיה הרבה יותר מסובך אחכ להסביר לו מה המשמעות של המילה "קצת" אז כבר העדפתי מניסיון להגיד לא.
הוא מתישב די לידי 😡 הפתיע אותי..
שואל איפה אני לומדת אז הצבעתי על הבניין.

"אה זה?! טוב, ביולוגיה זה טוב... אבל יש הרבה פרובלם". עשיתי פרצוף מקשיב ולא הכי מבין.
"אנשים יש מוח אבל אין אנרגיה. פה צריך אנרגיה. כל בעיה זה אנרגיה שמתפזרת לא טוב"
בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה. מה? לדבר איתי על משבר האנרגיה העולמי.. 😡 חשבתי אולי הוא פיסיקאי ובגלל זה הוא מעליב את הביולוגים (כמו שאנחנו עושים להם.. כמובן..)
אז איכשהו הבנתי ממנו שהוא צוחק על זה שסטודנטים באים לאוניברסיטה וישנים.
והוא ממש צודק! אפילו יש לי כמה חברים כאלה שכל הזמן ישנים. אני בכלל לא מבינה למה הם באים. שישנו בבית..
הוא אמר דבר יפה: שפעם היו מגלים דברים, כי אנשים היו נלהבים ועם אנרגיות אבל היום זה סתם. אנשים באים ללמוד, ממשיכים לתואר שני ושלישי, אבל אין אנרגיות ותשוקה למקצוע. זה מה שמקדם עניינים. זה ועבודת צוות, במקום שכל אחד יסתגר במעבדתו...

משם בעברית עילגת הוא המשיך לדבר על עוד כמה דברים והשפעת המוח על הגוף...
אחכ באה מישהי והם עשו מין טאי צ'י כזה.. 😡
אמרתי לעצמי "טוב, לפחות הבן אדם כנראה באמת מבין באנרגיות ולא סתם מדבר.."

הלכתי לדרכי כי כבר היה לי מאוחר.

אבל הוא ללא ספק השאיר אותי עם המחשבה..
ברוך השם מוח וואלה יש לי אחלה, אבל אנרגיות שלי קצת הולכות לאיבוד לפעמים.
אכן יש בעיית אנרגיה גם בעולם וגם אצלי. היא בורחת לי וזה לא טוב...
(שזו דרך אגב המשימה החשובה ביותר כרגע בעולם! לפתור את בעיית ניצול האנרגיה. בעיה קשה מאוד!)

נקודה למחשבה...
אם אני אצליח שוב לתפוס אותה ולנצלה כראוי אני אהיה באמת פיצוץ! 😄

אני מקווה להצליח!

ומוסר השכל נוסף: לא לפסול בן אדם (מה שכמעט באתי לעשות) בגלל שהוא נראה מוזר, מבוגר, ובלי כמה שיניים... למה לא לתת צ'אנס?!

טוב בטח לא קראתם עד לפה.. לא נורא 😄
נרדמתם.. 😄


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י