סליחה יש לך אש?

מתגעגעת נורא לחורף

לריח הגשם 

לקור 

ועד שיבוא 

טו באב שמח

כי הביקוש לאהבה לא נגמר לעולם

♥️

אם ממרחקים 

אם בשתיקתך

אם בעצבך

אם בכעסך

אם בצחוקך

אם בטוב ליבך

אם בסערותיך

אם בדממת יומך

אם שמש

אם ירח וכוכבים 

את פעימות ליבך היא שומעת 

את מחשבותיך את שתיקותך 

את תשוקותיך את עצבונך 

ככה היא יחפה בלי מניירות

ועדיין אתה זה שבוחר את המנגינה

♥️

כמה יפה ונסתרת 

וכמה מלאה בתובנות 

שבת שלום

♥️

נגיעות של שמש

וריח הקפה של הבוקר 

והמחשבות שנודדות לאי שם 

למקום בו זה רק את 

להתנתק משגעת היום 

לצמצם רעשים לכדי מנגינה 

איזה זמר ואיך הוא שר לך את הנשמה 

כל מילה כאילו נכתבה עבורך 

ריח של קפה של בוקר 

והיא נודדת לאי שם 

אליך

♥️

 מעטים השירים שבשניה הראשונה 

גורמים ללב שלי לדמוע 

זה בהחלט אחד מהם 

♥️

אם אקח אותך לשם 

התושיט ידך 

לתוך מבוך הסערות 

בין שערי התשובות

בין סופות של כאב 

סערות של חוזקה

בין טיפות גשם לבין קרניה של השמש 

אולי תופיע קשת ואולי ענן יבוא

האם תשים ידך בידי?

ונעבור ביערות של הפחד 

ונצעד במדבריות השגרה 

ואנצור בתוכי דמעותיך

ואשמור חיוכה של הנשמה 

ואביט עמוק לתוך עיניך

ואזרע ודאות 

ואשתול תקווה

האם תשים את ידך בידי? 

♥️

זה דוחס לתוך 

מלבן אי הוודאות 

אוויר דחוס שכבד לנשום 

ונכון שיש שמש 

ואף ירח וכמה כוכבים 

ערפל שמורגש ואינו נראה 

האם עולם כמנהגו נוהג

האם כוחו של הרצון יגבר? 

כל אחד נאחז בפחד שמנהל אותו ומסרב לשנות 

שמא השינוי יחשוף? יפגע? 

מה הטעם להתבוסס באותה השלולית העכורה? 

יש ימים שצריך להחליט לא להחליט 

יש ימים שצריך להשתיק את הדיבור ולהחריש את האוזניים 

יש כאן שמש 

היא מאירה 

הכל רגיל הכל לפי הספר 

אז למה המילים נמחקות מתוכו? 

♥️

איזה צבע יש לגעגוע? 

כמו הצבע של עינך

איזה ריח יש לגעגוע?

כמו ריח של פרדס אחר הגשם

איזה מנגינה יש לגעגוע? 

כמו רוח המדבר בשעות ערב 

איזה טעם יש לגעגוע? 

טעם של מתוק חריף 

געגוע הוא השמיכה של הלב 

בלילות קרים 

♥️

חיה בסביבת היעדים 

צ׳ק ליסטים נסגרים ונפתחים 

מולטי פאקינג טאסקינג 

על עבודה שלא נגמרת 

איכשהו זה תמיד שומר על דופק מואץ 

אנדרנלין בריא 

וניצוץ נחוש 

מזל שיש יעדים שאת יודעת שהזמן שלהם הוא 

נצח 

♥️

שמעתי אותו היום והוא עשה לי חיוך - שירים מהבוידם

חדר שנופו הים האינסופי 

כחול העיניים ויפה הבלורית 

רחש של גלים , מוסיקת חוף רחוקה 

ורק היא על המזח 

רגליה במים ידיה נשענות לאחור 

ההמולה שמסביב אין היא שומעת 

העיניים באופק 

היא לא שם 

נוכחת נפקדת 

אולי נדדה מחשבתה 

להרים מושלגים 

לריח הגשם 

ולשדות רטובים 

נפקדת על המזח 

נוכחת אי שם 

באיזה חורף שהיה 

לעיניים שהביטו בתוכה

והעירו לה את השדים בנשמה  

♥️