המכשפה מהמגרב כך קראו לה
ספק של מישהו ספק צוענייה
רגליה יחפות המראות סימני הדרך הארוכה שעברה
פני חתומות , עיני השקד החומות לא יסגירו מאום
היא יושבת על הכרית הבלויה , מגש הקפה שלה
אם לדבר היה יודע היה מספר מה עבר שם
המכשפה מהמגרב ספק צועניה ספק של מישהו
הם מתיישבים שם למולה
מחפשים מזור, תקווה תשובה ...
היא מגישה להם את הקפה והמבט שלה בעיניהם
היא מביטה בכוס ובמילים אותם היא בוררת
יורה להם משפט אחד של אמת , ומשפט אחד לברכה
היא רואה את האבודים, העצובים המדוכאים , חסרי האדמה וחסרי הרוח כולם טעמו את הקפה שלה
המכשפה מהמגרב כך קראו לה
מדי פעם הוא היה בא הנווד מן ההרים
זה שפיו וליבו שווים
שכפות רגליו זהות לשלה
שנשמתו היתה וראתה את הנוף של חייה
רק הוא ידע את סודה , שהקפה רק הסוואה
הנווד מן ההרים היה מעיר את נשמתה
מצית בה להבה של חיים
והוא ידע שרק המכשפה מהמגרב יודעת
אותו בשתיקה גמורה
♥️