במרחק שביני לבינך
נוטפת זיעה
נשמעת צווחה
עין בוכה
במרחק שבין שנינו
השקט מצמרר
העור הופך חיוור
השלם מתפורר
במרחק משתנה בין שניים
יד נשלחת מהר
הדם זורם, מתעורר
הזמן עומד, משקר
-
המרחק הולך ומצטמצם
חוסר המגע עומד להיעלם
מחוגי השעון נעים במהירות
נקבים בגופינו מקבלים אטימות
.
הנכתבים
תמונות הנאספות למכונת העריכה של החייםתשע מצלמות ניצבות סביב מיטה עגולה
מתעדות כל פרט בך
2 מצלמות את כל גופך
1 את כל פניך
1 את עינייך הקשורות
1 את פיך
1 את יד ימינך הקשורה
1 רגל שמאל הקשורה
1 את איבר מינך
1 את שדיך
בחדר צמוד מול שולחן עם 8 מוניטורים המוארים בנקודה אדומה מהבהבת אני.
בוחן תגובותיך
בוחן השעמום
בוחן העמידה בציפייה
נכנס לחדר מניח קוביית סוכר בפיך וקוביית קרח על בטנך ויוצא
בוחן את כפות רגלייך מכווצות
בוחן פיך מגלגל סוכר בתאווה
בוחן ידייך מתאגרפות
בוחן איבר מינך מתכווץ ומרפה ללא הפסקה
נכנס לחדר מעביר אצבע חד פעמית לאורך שפתיך התחתונות, מכניס איבר מיני לפיך ל3 שניות יוצא
בוחן אותך נעה מעלה מטה
בוחן ראשך זז צד אל צד
בוחן ישבנך מתחכך במיטה
נכנס שוב מדביק במסקנטייפ לשני ירכיך בקרבת 15 סנטימטר לאיבר מינך ביצי ויברציה, מפעיל על מהירות איטית ויוצא
בוחן את שפתיך ננשכות
בוחן את פיטמותיך מזדקרות
בוחן את איבר מינך מזיל דמעה
נכנס לחדר ועוצר את הויברציה
בוחן את גופך רועד וזז בפרעיות
בוחן את ידיך מנסות להשתחרר
בוחן את כיסוי עינייך הנרטב
נכנס שוב, הפעם לא יוצא
חורשה צדדית/ חניון חשוך/ גזעי עצים ערומים/ רגליים חשופות/ תשעים מעלות
שתי קסדות/ תיק מלא סיגריות/ ידיים מונפות/ ידיים חובטות/ ישבן מאדים
אין קשירות/ אין בריחה כימית/ רעידות גוף/ נשיקה/ ממשיכים
תחתון יורד/ חריץ נרטב/ יד מכה/ ישבן מתחמק/ ספירה מתאפסת/
רכבים מאירים/ רכבים רועשים/ תחתון מורם/ שמלה מסתדרת/ סיגריה נדלקת
סיגריה דועכת/ פטמה נמעכת/ ספירה ממהרת/ רכבים נעלמים
עשרה דורש/ חמישה מבקשת/ עשרה קובע/ שיבעה סוררת/ שניים עשר מאיים/ עשרה נכנעת
ראשון מכה/ חוסר במשכיחים / חוסר במבריחים/ חוסר באלכוהול/ פחד מעוד תשע מכות
שניה/ שלישית/ רביעית/ רעידה/ חיבוק/ חמישית/ שישית/ שביעית/ שמינית/ תשיעית/ עשירית
מבט על ישבן אדמדם תחת ניאון רחוב/ קושי קל בישיבה/ סיגריה/
מושב צונן/ ישבן מחלים לאיטו/ שינה שלווה יותר/ הבטחה /
טעימות
אספלט שחור , לילה שחור במדינה שחורה לא פחות
מסלולים נחצים לשניים כשאוויר נחתך ע״י רוכב לבוש שחורים
לא היה ניתן להבחין בו אלמלא סופת הברקים המאירה בפלאשים קצרים הסגירה את מיקומו לשברירי שניה
חול צהוב, ביום צהוב במדינה חומה אדמדמה גועשת ולוהטת
חולות לבנים נחצים ע״י שביל כורכר קשה המעלה עשן אבק בעקבותיו, נוסע באותו כיוון לאותו היעד
כמו מגיח מן הערפל המעושן, בגדיו השחורים מאובקים , מלבינים. בתנועה מתמדת לכיוון אחד , אין עצירה
אוויר דק ודליל חמצן נחתך הגובה לבן עטוף קרח
מדינה אחרת, לבנה, חיוורת, ריקה וריקנית.
לבושו השחור מכתים לבן גדול ואין סופי
הכל הופך חד ומדויק למראה על רקע לבן ונקי כל כך
חושף על גב הרוכב השחור, שוט עור קשיח מגולגל בקפידה
הרוכב השחור עם השוט השחור עוצר במדינה אפורה.
דלת אפורה בבניין אפור נפתחת, חושפת קירות אפורים ובמרכזם מיטה אפורה
במרכז המיטה נערה לבנה ורודה מחייכת .
האור נסגר, האפור הופך שחור, הרוכב נעלם בחושך
הלבנה ורודה מוארת ברכות מאור הלבנה. מחייכת.
כשהתעוררה הבוקר הרגישה חוסר.
כשהתעוררה הבוקר הרגישה לבנה ורודה מידי
כשהתעוררה הבוקר הרגישה סוף סוף מה זה, להתעורר משינה ולא ממלחמות בכאב.
התגעגעתי היא לוחשת, אליך ולכאב
שוט שחור מורם, תריסים נסגרים, אור לבנה נחנק, עור לבנה נסדק
שמש מתמתחת מלילה של שינה מנסה להעיר עולם בקושי רב
שמש בשמיים. עולם נשאר שחור.
.
עוד מעט השמיים ירדו עלינו
העולם ילך לישון
הרכבת תעצור
הים ירגע
העולם השאיר פנס רחוב אחרון מהבהב
עמדי תחת העמוד
שחקי בו כרצונך
הפנס המהבהב שהשאיר העולם יגלה לי אותך
כתמונות סטילס מתחלפות
פעם בוכה
פעם צוחקת
פעם מפלרטטת
פעם נושכת
היקום מתגלה לי דרכך כרצף גלויות
פעם רואה ופעם לא
חברת החשמל משחקת בך כמו מסיבת ריקודים בכיתה ד
החשמל נפסק, החושך מגיע, אני מתקרב
עכשיו רק צריכה לגלות מתי אגיע ומאיזה כיוון
.
חטפתי אותה אני רגוע ומאושר
היא חלמה וצעקה בשתיקות להיחטף
אולי מרוב שתיקה לא שמעה עצמה צועקת
אולי מרב חלומות לא האמינה שחטיפה יכולה להיות כל כך מציאותית
רועד מקור מחמם אותה בעולם שקט ומנותק
אפילו החתולים ישנים
כל כך פוחדת לפגוע שלא אכפת לה להיפגע בעצמה
צועקת אהבה, חום, כאב
היא יפה כמו הטבע
אך רגישה, מרגשת, ויפה לא פחות מבפנים
לשכב בינה לבין הדשא הירוק נתן הרגשת שלווה אינסופית
היא עוד לא יודעת כמה אשמור עליה
בשישי כשכולם ישענו אחורה מלאים מארוחות שבת
אחשוף אותה לעולם חדש דרך עיני, תחת ידי העוטפת גופה
אמלא אותה באין סוף דובוני גומי צבעוניים
אראה לה עולם טוב יותר
שוכבת במיטה ומעכלת חטיפה
מנקה פיסות דשא ירוק משערה העדין
כואבת בגוף נאחזת בלב
פוחדת אך יודעת שמעכשיו יהיה טוב יותר
סיגריה דועכת מדליקה סיגריה חדשה
שמדליקה את הלב ומחממת בלילה קפוא
לילה שמבשר לה שאביב מגיע
וזה הזמן הכי נכון לעזוב את החורף הקר
.
הפוסט ה-21
הבלוג שלי נהיה חוקי
מותר לו הכל
לשתות
לנהוג
לזיין
ולעשן אחרי
השאלה אם ימי החסד והתום
הבלוג הצעיר והרענן
הבועט, הלוחם
המורד, והאופטימי
ישאר?
אחלו מזל טוב לבלוג החוקי,
מעכשיו אין גבולות
מותר הכל
בקפה
בקולנוע
במעלית
בים
ביער
במוזיאון
בפארק
באוויר
בחניון
במלון
בתא מדידה
באמצע פקק תנועה
בחנות ספרים
במספרה
בבית ספר
בבית חולים
בבית קברות
בניו יורק
בפריז
בלונדון
בסידני
בטוקיו
בין רגליך
בין זרועותיך
בין שדיך
בין שפתיך
בין האונה הימנית לשמאלית במוחך
בין חדר א לחדר ב בלבך
עם אצבעות
עם שינים
עם ידיים עם רגליים
עם שפתיים
עם הכלי שלי
עם כלים נוספים
עם חיוך
עם כעס
עם חמלה
עם רגש
עם דמעות
עם כל הכוח
עם עדינות מלטפת
לפני
אחרי
תוך כדי
לסירוגין
הכל בשביל
הכל למען
הכל נגד
הכל בעד
הכל מאהבה
.
קושר אותך עם העורקים שלי
כולא אותך בין סורגי הצלעות שלי
מכה בך עם דפיקות הלב
שוטף אותך בדמי
מייבש באוויר ריאותיי
מעכל אותך בקיבתי
את חיה לא פשוטה לעיכול
.
גיטרות מזייפות
שיניים חורקות
התמכרת לכאב
ולא באשמתך
יין אדום משובח, נשפך
על גופך ובתוכו
ממתיק, צורב
מצנן, שורף
עלי כותרת זהובים
מודבקים אחד אחד
על גופך הדביק מהיין
יוצרים פרח אנושי מריח יין פריחה והפרשות גוף
הפרח האנושי מורם
מונח על פסנתר כנף שחור
אסור לך לגעת הוא מורה לה
באך מרחף בין אצבעות על קלידי עץ ישן
באך מסיים עבודתו ונתקע על צליל נמוך
חוזר ומתנגן אותו צליל נמוך עוטף אך מעיק
צליל נמוך מרעיד מיתרי פסנתר עבים ומתוחים
מיתרים מרעידים תיבת תהודה שחורה של פסנתר
גוף מגיב
בהתחלה מדוגדג
עם הזמן מתמכר
גוף מזיע מחליק קדימה אחורה על פסנתר רוטט
בכל פעם שמתקרבת לשיא, גופה עובר מרטט - לקפיצה
כשמזהה קפיצה באך חוזר מלטף אך מטריף
עוצר ריכוז , מתנגש במטרה
כשגוף נרגע הנמוכים חוזרים
בפעם השמינית גוף ממשיך לקפץ גם כשבאך מגיח
שקט, קם, סותר בחוזקה בקצה הואגינה
זה מה שרצית שואל
יד מיוזעת מנגינת פסנתר דוחפת שלוש אצבעות רטובות
היה לך קשה שואל, נראה אותך עכשיו לא גומרת
אצבעות נכנסות ויוצאות ללא הפסקה
בכל פעם שמתקרבת לאביונה מבט בעיניו עוצר תהליך
הוא מפסיק
רוצה לגמור? לא מגיע לך
לכי הביתה תקשיבי לבאך שתהיי מוכנה תחזרי