ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הנכתבים

תמונות הנאספות למכונת העריכה של החיים

17

לפני 12 שנים. 17 באפריל 2012 בשעה 15:31

מרגיש את הלב
האשכים, את הביצה
מרגיש איך שתי שפתיך מתחננות למציצה

מביט בשני שדיך
עגולים ונפוחים
כמו שני שקי אגרוף מתכוננים לאימונים

צופה בישבנך
עולה יורד כשאת כפופה
צועק לי מן השקט תן תפיחה ועוד תפיחה

שומע בין רגליך
טפטופים של הנאה
מחלחלים על חלציך מרפאים כל חבורה

גופך צועק הצילו
עיניך בוכות תמשיך בבקשה
בלי דיבורים חודר אליך אין ברירה , לא אין ברירה

עור אדום, עור שרוט
עור חיוור, עור סגול
עור נקרע, עור קורא
אור גדול מגיע בצורת אני

.

16

לפני 12 שנים. 17 באפריל 2012 בשעה 13:16

האחת מלמטה נכתבת כל רגע
ההיא מלמטה היא סיפור בשיאו
הזאת מלמטה מרגישה לי כמו סרט
היי את שם למטה, מקווה לסוף טוב

15

לפני 12 שנים. 17 באפריל 2012 בשעה 1:16

*
אוסף לתרמיל שלי את חייך
הדימוי העצמי, מקפל ומכניס לתרמיל
השליטה העצמית, עוטף, מקפל ומכניס לתרמיל
הזיכרונות שלך נדחסים גם הם
ניסיון החיים ולקחים שלמדת נדחפים בכוח לתרמיל עמוס
לוקח את התרמיל ואותך למסע בניה מחדש

*

חותך לסלט את חייך
קוצץ ביטחון, קוצץ פחדים
קולף שכבות הגנה, מעטר בתשוקותיך
מתבל בנפשך, מערבב מחשבותיך
עכשיו תגישי לי הכל יפה, על ארבע, נבדוק אם טעים

*

בונה לך מקלט
מצמיד לבנים של ביטחון
מדביק במלט אפורה של אמון
בודק יסודות לייצב ועגן
אוטם את החוץ נגד דליפות פנימה והחוצה
לא שם טיח, אני לא מטייח דברים, משאור הכל גלוי
חוסר הטיח יציב מולך תמיד מראה של ביטחון ואמון
מרתף מחכה לנטולת דאגות

*

חוזר ממסע עמוס מאכלים למקלט שבניתי לך
משליך התרמיל אין לנו כבר צורך בו
מתיישב מולך
מזפזפ בין כל ערוצייך
מתביית על ערוץ
מעמיק בו

*

14

לפני 12 שנים. 16 באפריל 2012 בשעה 14:42

רוצה להציל אותך
לעלות לראש המגדל הנעול
או בסיפורינו לרדת למרתף האפל
לשחרר שרשרותיו וחבליו
להוציאך לאור

אור מחמם ועוטף
אור גבוהה, אמיתי
אור שמוביל במנגינה לא נפסקת
ישירות אל מתחת לכנפי

אלמד אותך לעוף ולנחות
אתפוס גופך ברגלי ציפור לכיוון אור השמש
האור שמעניק חיים ואהבה
כן ציפורני רגלי ישרטו לפעמים, התפיסה אולי תחנוק ולא תשחרר
אך אותה תפיסה גם לא תיתן לך ליפול

לפעמים נתקרב מידי לשמש, כמעט עד שריפה
אך יהיו גם לילות בין כוכבים

המקור שלי נושך לא מעט
אך לעומת אחרים יש לו סיבה, לחנך ולהגן
המקור שלי גם יודע לנשק שצריך

הכנפיים שלי חזקות ומצליפות
אך לעומת אחרים גם מחבקות ומחממות
הכנפיים שלי גם יישאו אותך מעלה לאחר כל התרסקות

אני ציפור רגילה, לא יונה לא נשר ולא ציפור צבעונית
יש עוד ציפורים כמוני
אבל השמיים מלאות ציפורים טורפות
אני טורפת למחייתי וקיומי
לא טורפת סתם, יודעת גם לשבת על ענף עם זוגתה, לשרוק ולצפות בכוכבים

רוצה להציל אותך
חייב להציל אותך
הצלתך תביא גם להצלתי
וביחד נצלול באוויר הפתוח לעבר הלא נודע
שיהפוך לעולמינו


13

לפני 12 שנים. 16 באפריל 2012 בשעה 6:11

קבורה תחת חול עוטף ומחמם
זה אי בודד אין לך טעם לצעוק
ראש בחוץ גוף בפנים
פסל חול בצורת גוף נשי נמשך מראשך מטה

הבטחתי לך חופש, הוא זורק עם חיוך
תוך כדי שמוריד לה את כיסוי העיניים
מניח צמוד לראשה מיץ טרופי אדמדם, בתוך אננס מזיע, מקושט מטרייה מצועצעת
מכניס את הקש בין שפתיה

עקב המתח בנסיעה ובהטמנה בחול
והיות ועיניה קשורות, היא לא הרגישה
לא הרגישה איך שכשטמן אותה בחול
טמן גם את ידידה החשמלי בין רגליה
במרחק שווה בין ברכיים לבין חריצה הורוד, חלק, ילדותי

חוט נמשך דרך החול מחובר שלט
שלא במקריות השלט מבצבץ לו בין רגלי פסל החול

הוא מתפשט,
מתיישב כשאיברו משוויץ מרחק אננס מפניה
מבקשת להחליף את הקש בפיה לקש של אדונה
זה מצידו מסרב

הוא מתרומם ונעמד מעל ראשה
רגלים בשני צידי ראשה
מבקשת לנקות עם לשון ישבנו
זה מצידו מסרב

ניגש לפסל החול ומלטף שדיו
שיניה נושכות שפתיים
עיניה צועקות קינאה בגופה המלאכותי
מכניס יד בין חלצי הפסל
פיה מרייר, גם עיניה דומעות
מתוסכלת מחוסר אפשרות התנועה

שתי אצבעות בוקעות חור בין רגלי פסל החול ומרחיבות
איברו הזקוף חודר לחול חמים וגרגירי
ראשה נמתח אחורה, מנסה פסיכולוגית להרגיש חדירה. נאנחת
שתי ידיים אוחזות בשדי החול, מועכות ומפזרות ארמונות חול ופטמות בחוזקה
גונחת

שלט מופעל על מהירות שיא
האדמה סביבה כולה רועדת
הוא ממשיך, נכנס ויוצא
החול בין רגליה הופך לח ובוצי
הלחות מוליכה זרם חשמלי עד לכדי תחושת נגיעה בישבנה ובצידו השני
גונחת
צורחת
גומרת

זרם חשמלי מופסק, הוא מתרומם
ניגש לראשה כשהיא מצידה בטבעיות מוכנה בפה פעור
חלב אדונה ניתז, מחליק בגרונה
מלקקת שפתיה
אני צמאה לוחשת בקול שברירי
מקריב לשפתיה קו מחובר לאננס
יורקת את הקש משפתיה
אני צמאה
איבר מכוון
זרם חם פוגע לא פוגע בפיה
גונחת
צורחת
גומרת

מכסה ראשה בסדין לבן
נשכב על סדין ראש לצד ראש
אני רוצה להישאר כאן לנצח לוחשת
נצח זאת מילה גדולה עונה

12

לפני 12 שנים. 15 באפריל 2012 בשעה 20:35

בזמן שהיא התקלחה חשבתי

איך היא תצא? רגיל או על ארבע

לא הוראתי לה לרדת


בזמן שהיא התקלחה חשבתי

חשבתי איך מרגישים המים

מלטפים? או עוטפים בזרם חזק


בזמן שהיא התקלחה ישבתי

על כורסה אדומה עם פרזולי עץ זהוב

מקשיב למים, היא לא יודעת


בזמן שהיא התקלחה חדרתי

לראשה, למחשבותיה, תקוותיה

היא יודעת , אבל לא אכפת לי


בזמן שחדרתי, ישבתי וחשבתי

היא התקלחה

מחכה לה שתצא עם תובנות


11

לפני 12 שנים. 14 באפריל 2012 בשעה 15:18

מיטה שחורה כמו לילה במדבר שומם
במרכזה כתם לבנבן קטנטן אנושי בדמות נערה תמימה

כל גופה מתוח
מתוח מפאת גילה הצעיר והרענן
נקשר ונמתח בצורת איקס סימטרית
נמתח ונתפס מפעילות ליל אמש

היא לא הרגישה כלל איך שקשר אותה
אולי הוא קשר בעדינות ושקט מופתי
אולי היא תשושה עד כדי חוסר תחושה

מחט נוגעת בתקליט שחור
ויולדי מרים ידיים כסימון לתזמורת
קיץ, גם בחוץ וגם על תקליט שחור
לא סתם הוא בחר קיץ
יצירה שמתחילה בכבדות איטית, מתגברת אט אט
ונגמרת בהתפוצצות ענקית של כינורות רוטטים

קרום שינה מנסה כמו כל בוקר שיגרתי להמשיך ולהדביק עיניים זו לזו
קרום נקרע, אור בוהק לשניה מהירה
בד שחור קושר את עיניה

חיוך קטן מתקמט בפיה
כאילו ידעה שיקרה
כאילו חיכתה להתעורר

אודם חום אדמדם
כצבע העלים היבשים בקיץ שמתנגן ברקע
צובע את ארבעת שפתיה
שפתי פניה, שפתי ירכיה

שלושה מפזרי חום מקיפים
נדלקים בזה אחר זה
מרעישים, המוסיקה מתגברת

זיעה נוטפת מרטיבה מיטה שחורה
שחור הופך שחור יותר
מסלולי מים של גופה מתפתלים לכל עבר

קוביות מים קפואות נעטפות בארבע שקיות פלסטיק
מחט תפירה מחוררת
שקיות נתלות על חוט שפגאט התלוי מעלה לאורך גופה
מפזרי החום עושים עבודתם במיומנות

גשם בטמפרטורת אפס מעלות משתלב במפלי מיצי גופה
כולה רוטטת
הגשם ממשיך בעקביות מצמררת לא מרפה

הגשם פוסק
מפזרי החום מייבשים
התקליט מסיים את הקיץ ומתחיל לקפץ על חלקו החלק במרכז
רעשי התקליט המקפץ הופכים למטרונום אנלוגי המכתיב את הקצב

נוצה מתיישבת על דגדגן לוהט
יורדת לאורך שפתיה התחתונות
מתחלפת בכדור חוטי צמר מלטף
כדור הצמר מפנה מקומו לכדור טניס צהוב ושעיר
הבאה בתור לחריץ הרוטט היא עגבניה פצועה
מרטיבה עם מרקמה הספוגי הנוזלי אזור שלא צריך עזרה ברטיבות

פרוסת אבטיח אדום קר וספוגי עוטף איבר גברי
פרוסה מתקרבת לאיבר נשי
רק נוגעת

איבר בולט נדחף בכוח לעבר איבר שקוע
פוצע וקורע פרוסת אבטיח לשניים
מיץ פרי אדמדם מכתים ירכיים רוטטות
אנחות וצעקות הנאה משתלבות בקצב מטרונום התקליט

אנחה
רטט
פליטה
אפיסת כוחות
מטרונום

(המלצה אישית - מיד בסיום קריאת הקטע לשמוע ביוטיוב summer - vivaldi)

10

לפני 12 שנים. 13 באפריל 2012 בשעה 20:38

כיסא נמוך קורא לשעון קוקייה בשקט אילם

קוקייה נכנסת ויוצאת בקצב מסחרר

שולחנות כורסאות ושאר פריטי בית בורגני מתביישים ומרגישים מפריעים אך תקועים במצב

קוקייה משתחררת משעון עתיק, מעופפת ונוחתת על ראש משענת הכיסא

הקוקייה מנקרת, הכיסא חורק

כיסא משחרר שרף מזיכרון יערות ישן

דלת נפתחת

חיים חוזרים למסלולם

רהיטים תמימים הופכים תמימים פחות

קוקייה מסתגרת בביתה חסרת כוח לצאת לבשר את השעה

כיסא, עוד לא מתאושש, נלקח בפרעות חסרת רגישות קרוב לשולחן מסמיק

כיסא מרגיש ישבן מתיישב על ראשו

9

לפני 12 שנים. 13 באפריל 2012 בשעה 19:15

ואז היא הגיעה
לבושה שמלת כלה קרועה לחתיכות
קרעי תחרה לבנים חושפים תחתון ורוד תכלת ילדותי

התיאטרון עושה לה טוב
גם לי

לכי להתרחץ קבעתי
כשגבה מסתובב אלי אני מצטער
מצטער שלא אראה את פרצופה מגלה
אמבט מלא בחלב לבן עם נגיעות תותים אדומים צפים

גוף מזרחי כהה נכנס למסה לבנה
מגיח מאחור עם שלל תוספות לגלידה האנושית
מייפל, שוקולד ושלל סוכריות יום הולדת כסופות מצטרפות למחזה המתוק

בלון קצפת מותז מעל
נופל כמו עננים ומכסה קינוח מלכים
את הדובדבן עדין שומר במכנסי

יוצאת המלוכלכת הכי נקייה ומתוקה בעולם
הדובדבן מחכה... כבר הפך אדום ובריא יותר

הקור גורם לעור הברווז שלה להידמות לסוכריות קטנטנות
החלב נוטף כמערבולת שלגים
ממלא פרצופה בקצפת קטיפתית עד שנעלם
מגיש לפיה את הדובדבן

8

לפני 12 שנים. 13 באפריל 2012 בשעה 0:47

- לעבור איתך שוב על מה בדיוק את צריכה לעשות?
- לא אדוני, שיננתי את הוראותיך אהיה שם בחמש

17:00, מסדרון קומה 21 במלון x

המלון שומם, דממה, זה לא חופש, זו לא תקופת תיירות ובכל זאת מלון תל אביבי
צועד לאט ובשקט, אפשר לחשוב שיש את מי להעיר,.. גם ככה עוד שנייה הקומה כולה לא תדע יותר שקט

נשען על קיר מביט בחריץ דלת פתוחה במרחק 3 דלתות ממני
מחליק עצמי אט אט לישיבה על שטיח ירוק, לא לטעמי, תחת שלט אסור לעשן
לא יאומן כמה פרסומות ושלטים נגד עישון גורמים לך רצון לעשן. מדליק אחת.


18:17 אותו מיקום , סיגריה שלישית

קם, מקמט נייר מלון שהפך לבית קברות לטבק
צועד לעבר הדלת הרביעית מימין
מוריד נעליים ונכנס בדממה מוחלטת לחדר כתום מהבהב מאור נר דועך

קירות לבנים חשופים ללא תמונות
שידת עץ כהה, מיטה תואמת עטופה בלבן, שידת טלפון צמודה למיטה מחזיקה נר דועך.
בין שלושת הפריטים נחשפת לעיני כפופה בתנוחה עוברית. לבנה חלקה על שמיכה לבנה שמקופלת ל-4
אם לא הסרט האדום שקושר עיניה היה ניתן לחשוב בקלות שמדובר בתינוקת שעוד לא קלקל העולם

מתיישב על כסא מהודר במרחק פסיעה ממנה בשקט ומביט

18:40

הופתעתי לגלות עד כמה גופה מרתק אותי
יכולתי לבהות בו עוד שעות
שלמות אלוהית מפוסלת כאישה


18:42

ידי ניצבת במרחק חשמל סטטי משפתיה התחתונות
לא נוגעת, לא רועדת, רעידה קטנה תוביל למגע
אדים של חום קוראים לי להתקרב
קצה אצבע אמצעית מחליק לאטו על חריץ נוטף ורוטט
מתחיל בבליטת ההנאה , עולה מעלה, נוגע לא נוגע דרך לחיים לבנות,
מטפס חוליה, חוליה בגב כפוף
ארבע אצבעות מצטרפות לתפיסת שיער שנמשך לכיוון תחילת המסע הקצר

פה מתקרב לאוזן
"תסתובבי..."