ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הנכתבים

תמונות הנאספות למכונת העריכה של החיים

7

לפני 12 שנים. 11 באפריל 2012 בשעה 23:45

שלג בטלוויזיה
שרב כבד בחוץ
לילה

נפתחת דלת
חריץ של אור לא מורגש מרוב אור טלוויזיוני זול
רצפת עץ כהה מוכה ע"י מגף שחור

בליטה עגולה
רועדת תחת שמיכת נוצות לבנה
זוג רגליים לבנות מציצות מתוכה

שמיכה מורמת חלקית
חושפת עכוז מפוחד

כרית נוצות מאבדת פינה
מבול של נוצות מטפטף על ישבן לבן

שלג הטלוויזיה פוסק
הופך תמונת פסים צבעונית
וקול שריקה חורק וצורם

מאוורר ישן ניצב אל מול העגול הלבן
חושף מחדש את אחוריה
חדר מתמלא בשלג נוצות לבן

צבע אקרילי ורוד נשפך כמים
ניתזות טיפות כחולות וירוקות
דף לבן מעתיק בהדבקה את אומנות אחוריה ונתלה על קיר לבן

מפזר חום מתקרב, מייבש צבע
עור נמתח יוצר שברים בצבע

סלסלה מחוררת מתמלאת קרח ומונחת על גב
מטפטפת לאט מחום המפזר
יוצרת שבילים ומפלים קרירים על עגול צבעוני
דף לבן מעתיק בהדבקה את אומנות אחוריה ונתלה על קיר לבן

כד חלב נשפך על ישבן אומנותי
מחזיר אט אט חיוורון ותיק
שמיכה מכסה

דלת נפתחת
דלת נסגרת
פרסומות

6

לפני 12 שנים. 11 באפריל 2012 בשעה 0:40

השליטה היא מוסיקה
לפעמים רכה ומרגיעה
לפעמים חורקת וצורמת
לפעמים תלטף כמו אנסמבל כינורות
לפעמים תכאיב כמו דיסטורשן , כאב נעים וממלא

כמו במוסיקה גם יסודות השליטה דורשים טיים (time) וטיימינג,
רגישות ואינטליגנציה וכמובן הכרת היסודות והטכניקה

השילובים בין השניים גם יעצימו ויקבעו אחד את אופיו של השני
ראינו זאת לא מעט בקולנוע
ישנו השילוב הקלאסי התאמת המוסיקה לסשן או הסשן למוסיקה
וישנו השילוב הפוסט מודרני לשים מוסיקה רועשת בסשן עדין ומותח
או לחילופין מוסיקה קלאסית או ג'אזית רגועה כרקע לסשן עמוס יצרים דינמי ולוהט

איש איש עם טעמו ומשיכתו
לפעמים הצלילים הטבעיים של הסשן הם המוסיקה
הצלפה, ספנק, צעקה, משיכת האף מהעמוס בדמעות, אנחה, לחישה

נסו באחד הסשנים להפעיל מטרונום בלבד עם נקישות איטיות הכי איטיות שאפשר
כוונו אותו שהשקט בין נקישה לנקישה יהיה ארוך עד כמה שאפשר
הקצב ואווירת הסשן יקבלו משמעות שלא תוכלו להסביר או ליצור בשום סיטואציה אחרת
טמפו איטי של מטרונום ייתן לסשן הרגשה מותחת אך עם זו מרגיעה אפילו אם הסשן הוא קיצוני ומהיר

5

לפני 12 שנים. 10 באפריל 2012 בשעה 17:21

להיות הסופרמן שלך
ללמד אותך לעוף בביטחון מלא
לשמור עליך מהעולם האכזר
לקחת אותך בחיבוק לעולם שלי, שיהיה רק של שנינו

להיות המפקד שלך
להעיר אותך מהתרדמת שצריך
להזכיר לך את מקומך במערכת
להוביל אותך ולשמור עליך ביציאה לכל מלחמה

להיות הבמאי שלך
לדאוג למיזנסצנה של סביבתך
להסביר ולהנחות אותך איך להתנהג
להגיד קאט רק בזמן שאני חושב שנכון להפסיק

להיות הסטייליסט שלך
להחליט מה את לובשת
לעצב את צורתך החיצונית
להקפיד שתהיי היפה בעולם בעיני שלי

להיות המנטור שלך
ללמד אותך לגדול
לכוון אותך לדרך נכונה
לדאוג שלא תשברי ותצמחי קדימה

4

לפני 12 שנים. 10 באפריל 2012 בשעה 7:27

שלוש נקודות שאומרות הכל...
מזמינות...
מפרטות...
מקצרות...
משאירות מקום לסימן שאלה...
ממלאות את החסר...
ממשיכות ציטוט...
שלוש הנקודות שציירתי על גופך אומרות הכל... את שלי נפשית... מנטאלית... וגופנית...
שלוש הנקודות שלגופך הן התחתית של שלושה סימני קריאה
שלוש נקודותיך שלושתן שלי וחלק ממני

3

לפני 12 שנים. 10 באפריל 2012 בשעה 4:20

שתיתיֿ / אכלתי / סיגריה / זיינתי / סיגריה / ראיתי / שמעתי / חשבתי / לחשתי / צעקתי / הענשתי / סיגריה
ואז הבוקר הגיע ואיתו כל האנשי הבוקר . האחרים

ישנתי / חלמתי / קמתי / שתיתי / עישנתי / יצאתי / חזרתי / שטפתי /
הלילה חזר ואיתו השקט עם כל המשמעות

עניתי / ניתקתי / עניתי / הזמנתי / סיגריה / חיכיתי / פתחתי / פקדתי / לוקקתי / נמצצתי / סיגריה / הענשתי / ליטפתי
ושוב האור בין תריסי החלון מאיר בין ערפל הסיגריות גוף עירום מבריק מזיעה, שרוע על מיטתי כמו תמונה פורנוגרפית לא בפוקוס.

2

לפני 12 שנים. 9 באפריל 2012 בשעה 20:24

שימי ידך בידי
אני שלך ואת שלי

רדי על 4 חשפי ישבנך
פני את גרונך לתורן שלי

שימי ראשך קרוב לליבי
ליטוף שיערך הוא כל רצוני

פסקי את רגליך מתחי את גופך
נכנס שוב אליך בכל שיש לי

תני את גופך נשמתך מחשבותיך
אני מצידי אתן את כולי

אולי זה מרגיש אגואיסטי כלפיך
תביני מזמן את הכל בשבילי.

1

לפני 12 שנים. 9 באפריל 2012 בשעה 19:32

שלושה ימים אחרי שקמתי קרא לי המכשיר הקטן עם המסך
ביד כמעט רדומה הצלחתי להרים אותו.
הוא אמנם קטנטן לבן ומתהדר בדקותו,
אך גם אנשי התפוח לא המציאו עדין הולוגרמה שתצוץ באוויר
והמזכירה החדשה של אנשי התפוח עדין מצריכה לחיצה עליו.

הודעה מרצדת על מסכו המואר, מואר מידי, מזכירה לי שהגיעה הזמן לסגור את המסכים שלי ולהיעלם למספר שעות

"מבקשת לבוא"

חשמל זורם לי בעורקים
הריחוף של חוסר עצימת עיניים מתערבב לו עם תאוות בשר

"איפה את?"

דממה, מספר השניות בין לחיצת ה"שלח" ועד לצפצוף הא קריטי
כל נקישה בתקתוק השעון סופרת מצב בין קריסת מערכות להתעוררות מוחלטת

"אני למטה כבר 3 שעות חושבת אם לכתוב, אני יודעת שלא מגיע לי".

הדילמה שבין שיער ראשה לרגלי לבין כרית נוצות לראשי הורגת אותי
מראה ישבנה הבוער אדום עוד חרוט בעיניי מהרגע בו קמתי

"אני מתחננת... 😒 אני צריכה אותך, צריכה איתך"

החשמל בעורקי הופך לשרפה, הערפל בעיני הופך בהיר ונעלם

"תני לי סיבה אחת לפתוח לך"

קם להרטיב את גופי , להחליף את זיעת השמיכה במי קרח
בדפיקות ראש מתערבב צפצוף נוסף

" כולי שלך ובשבילך"

מייבש את גופי בבד שורט מכביסה אחת יותר מידי

"עלי, תפתחי את הדלת. חכי לי ערומה על 4 ליד רגלי המיטה"

עדין חושש למעוד, רועד מקור מי הקרח, מביט במראה, מדליק סיגריה, פותח את דלת החדר, צועד לעברה