לפני 11 שנים. 30 במרץ 2013 בשעה 18:02
הליכה על חוט דק, בין אורות וצבעים
הקהל שותק, מבטים מתוחים
היא הליצנית הכי עצובה שהכרתי
כלפי חוץ עסוקה לרצות קהלים
אך ליבה ונפשה נמסים מבפנים
רוצה לזנוח הכל למקומות מוכרים
שם חוטיה גזורים ואינם מקבעים
רק חוט דמיוני וכל כך ממשי, ימתח מגופה לידו
היא יודעת שלמרות מבטו הרציני, היא הכל, היא הכל בשבילו
פאת טלטלים צבעונית, תחזור לארון העץ
איפור חיוך מזוייף ימרח ויחשוף חיוך שפתיים אמיתי
היא חוזרת למקומה הטבעי
היא חוזרת לחדרה השמור בליבו