ענן מסע

ריח כלור מכה בי מיד עם פתיחת הדלת, מעלה בי האסוציאציה לתרופות שיש בבתים של אנשים זקנים. אני פותחת חלונות ועוברת חדר חדר מוודה שהעוזרת מצדיקה את עצמה.
המחשבות שלי נודדות ולאט לאט מתמקדות בך יותר.

אני אוהבת את המסירות שלך לשעות שלנו ביחד.
דופקת בידית-פעמון שאפילו עליה אני מזהה עקבות שיער בלונדיני.
שומעת רעש מים..." תפסיק לאונן " מסמסת ופונה לעבר גינת הגג שלך.

אתה פותח לי ערום, כולך נוטף מים מהמקלחת.
מצמיד אותי אליך ומוחץ את כל הגוף,לש אותי כמו פלסטלינה עד ששומעים את העצמות.
אני צוחקת, חושבת לעצמי מה היה קורה לאדם אחר אילו ניסה את מה שאתה עושה..
טוב לא היה לו.
כמה כוח יש בך לכל הרוחות?
אתה חוזר להתקלח ואני מתיישבת על מכסה האסלה.
תוך כדי פטפוט מצליח להתגלח על עיוור-מה הפלא ניסיון של 20,000 פעם.
מספר לי שפעם בימי התער שלך נחתכת לא מעט.

על השולחן הציוד הרגיל :
משקפי צורפים
מלחם כחול
מקדחה קטנה של בוש
2 פמוטי נרות כסופים
הרבה כלים ואין ספור ניירת לא קשורה.

מזיז הכול הצידה. מוזג לנו תה עם קונפיטורת ביכורי תותים תוצרת בית.

אני יושבת על המיטה שלך ואתה מגיש לי חבילה עבה של דפים.
"נובמבר 2003 שירים מאת ב.ב "
החבילה מונחת בידי ואני לא ממהרת לפתוח. משתחררת מהסטריאוטיפים שלי עליך...
"חכה תן לי לעכל שאתה טיפוס רגשי" .
השירים לא רגישים בכלל. קטעים קטעים של אירועים בחייך שזורים ברמזים וחצי מילים.
אתה מביט בי ופותח את השני לפני הסוף "אהבה".
שיר קצר הפעם.. כנראה פחות מ10 שורות.
"זרמי סילון זהבהבים" פותחת שורה ראשונה...




אני תוהה האם הפעם צריך לחרוג ממנהגי איתך.
להגיד לך להתרכז יותר במטרות שאתה מציב לעצמך, להתמקד ולא להתפזר.
שואלת את עצמי האם להנחית אותך ארצה ולספר לך שחצי ממה שאתה מתכנן לא יקרה ולכן רצוי שתברור היטב את מה שכן רוצה שיתרחש בחייך.

בוחרת להפוך עצמי למראה שחורה.

להכיל את כל ההתלהבות הזאת שלך, את האנרגיה ואת ההתרגשות מהעתיד הצפוי.
לחייך ולא להראות אפילו בזוית העין את החישובים שאני עושה בראש. עוברת במוחי על נתונים סטטיסטים של תוחלת החיים בישראל ומבינה: את ה-35 שלי אנחנו לא נחגוג בשתיית תה ביחד.
את ה-30 שלי... אולי. יש סיכוי סביר השאלה היא איפה .. אצלך או בבית מטבחיים לאלו שתרמו ואין יותר מה לקחת.
"את איתי?" אתה שואל.. גם כשמבין שאני לא באמת איתך..
כמה זמן יעבור עד שתתוסף עוד חלקה, חלמת שעל שלך יגדלו תותים להנאת המבקרים.
שנינו מבינים שמבקרים רבים לא יהיו.

אתה מלווה אותי עם האופניים עד לעליה הגדולה..אין לך כוח להמשיך הלאה.
חיבוק ארוך.
"תבואי לבקר, טוב ?!"


אתה אחד הבודדים שלא מתרגשים מחישובים סטטיסטים.
חי את חייך כאילו שאין משמאלך ידיד נאמן שיום אחד יבחר להביט בך פנים מול פנים.
יכולתי לספר לך את זה פנים מול פנים.
המראה השחורה בחרה שלא.