ענן מסע

לפעמים דייקנות לפרטים הקטנים חשובה עד מאוד.
כשבית הבובות הופך לבית –בובות של הנריק איבסן סיפור שואה נדחק לטובת מחזה שנקרא בשקיקה.
טורוולר הלמר מזכיר את הגיבור של נבוקוב..שניהם רואים את הנשים כילדות עדינות ושבירות (וכן אני מעזה להגיד בפה מלא שדלורס איננה ילדה אלא נערה-אישה).
הם רוצים לשמש להן אב ומושיע.
"לפעמים אני מאחל לעצמי שתהיי בסכנה איומה, כדי שאוכל להקריב למענך את נשמתי, את חיי, את הכל, הכל למענך ."
ואינם מבינים שנשים רק מאפשרות להם להושיע אותן אבל בהחלט לא זקוקות להם.
שליטה נשית הרבה פעמים נתפסת כביטוי לפמיניזם, לא פעם שמעתי אנשים שייכו אותי לחבורת שורפת חזיות ודורשות שוויון זכויות..
אז היום זוהי הזדמנות מצוינת להבהיר: אני לא פמיניסטית אלא נוטה לכיוון השוביניזם הטהור.
נשים לא צריכות לנהוג (בשביל זה יש נהגים או מוניות ולא בהכרח בסדר הזה)
בשמחה אוותר למען המין החזק ואאפשר לו לסחוב מקררים, שקיות זבל ואת החיות הניצודות הביתה ..אפשר גם רק משכורת אם ציד חיות לא התחום החזק שלו.
אני אוותר גם על הרבה זכויות "שוות" כמו גיוס ובחירות ובכלל אשמח להיות האישה-בובה לפי כללי הספר...
כל עוד אתה לא תשכח את מקומך ואת הכללים שלי.
טעימה אחרונה מהמחזה .. שמאוד הזכירה לי הרבה "נשלטים" רבי מעלה ששורצים בתיבת הדואר שלי.
"בשמחה הייתי עובד בפרך, יום ולילה, נורה...הייתי מוכן לסבול בגללך צער וחרפה. אבל תראי לי אדם אחד, שהיה מוכן לוותר על כבודו למען אלה שהוא אוהב ! "

המלצה לבילוי שבועי :
"שלא נדע" תערוכה קבוצתית של אומנים העוסקת בנושאים דוגמת: אונס, משכב אדם-בהמה, גילוי עריות ופדופיליה. תצוגה מקסימה –רצוי לקרוא את דף ההסבר של התערוכה המחולק במקום.
גלריית שי אריה בשלמה המלך 61 תל אביב.