לפני 18 שנים. יום רביעי, 27 בפברואר 2008 בשעה 15:12
רגש רטוב מטפטף על גוש חמר
לאט וכבר חלל עמוק נוצר
הוא פותח בכוח את עיניו של ילד עיוור
ולא פוחד
מהרגשת האונס שמתגברת
היא מצליחה לקשור מילים בהרמת נעליים ישנות
כבישים מהירים לא ממהרים להפוך לבטוחים
התזמורת הצבאית עוד מהדהדת שנים רבות לאחר התהלוכה
שמשתקפת על חלונות וקירות הבתים
שבהם אנחנו חיים מדי חיים
אנחנו לא מתים
אנחנו מתחלפים
אומנם האדמה
לא שוכחת להצמיח לנו סיבי תקווה
ממשיכה לתקתק את הזמן הנותר להתעורר
עד מה שאין לי איך לקראו לו