ליווי אישי

אימצתי אותך לחיקי, בחרתי בך מבין שלל ההודעות של שאר הכלבות שפונות אלי, שמתעניינות, שבודקות, שמחפשות מחנך אמיתי.

את אכזבת אותי כלבה, זה לא ששיקרת... זו העובדה שלא סיפרת לי מה באמת עובר עליך.

חשבתי שהפנמת שאני דף חלק, שאני לא שופט אותך על שום דבר שנעשה בעבר... רק על הווה ועתיד.

אם לא תהי כנה  איתי ובמיוחד עם עצמך! הנפילות הקטנות יהפכו לגדולות יותר, וכשהן יהיו גדולות יותר תצטרכי יותר אנרגיה כדי לצאת מהן.

את יודעת משהו... לא בטוח שארצה להשקיע את האנרגיה הזו בנפילות שיהפכו לגדולות כשיכולתי למנוע את הקטנות.

*מוגש כחומר למחשבה.

את משתנה... את לא הכלבה שהכרתי, את הרבה יותר נמוכה, הרבה יותר צייתנית, הרבה הרבה יותר ממושמעת.

שאת נמוכה, שאת ערומה, כשאת פתוחה את הופכת להיות הכי הכי גבוה שיש.

את כלבה טובה וממש ממש רטובה.

כיביתי את המפעל, זה נעים לי להיות זה שסוגר את המכונות והאור.

התקשרתי אליך לאחר שלא דיברנו כל היום, חוץ מהתכתבויות קטנות במהלך היום.

למדתי שחשוב לבדוק מה איתך כל כמה שעות כי מצב הרוח שלך יכול להשתנות, אבל אני מלמד אותך לא להוציאנאנרגיות מיותרות.

שוחחתי איתך, כלבה ואדון בשיחה אני בחליפת עסקים צועד בדרך לבית משוחח איתך ברחוב... ואנשים מסתובבים אלי,  מאזינים לשיחה.

זה שיעשע אותי... לאנשים אין חיים, הייתי פותח מפעל חיים בו אנשים יוכלו לרכוש משהו לעשות עם עצמם.

אני שומע שהקול שלי מרגיע אותך כלבה, את מתגעגעת ונמסה עם כל מילה שאת שומעת.

אז "תשמעי" את זה... בשלישי נפגשים.

היי... קוראים לי.. ולא אני לא ערבי וכן אני בקשר שליטה עם להיות רוח, ולא אין מקום בשבילך להיכנס לקשר הזה.

וסבבה לגמרי שאת מתעניינת ונראה לך שאני הבן אדם המתאים לך...  וזה נכון כל מה שהיא כותבת עלי.

וכן אני שמח שאת מאוד אסטטית ונקיה...

אבל העניין הוא שאני בן אדם מאוד מאוד עסוק...

ויש לי כלבה צייתנית שממלאת את כל החורים ביומן. ולא, אין לי שום רצון לאף אחת אחרת מלבדה בואי נגיד... שגם אם היה כיפור והייתי לבד במדבר... עדין הייתי ממתין לכלבה הציתנית שלי.

אז נשתמע... מרחוק...

מכניע ברגש.

קבעתי עם הכלבה שלי בצומת הרחובות דיזינגוף עם בן גוריון בת"א.
הכלבה הצייתנית המתינה שם בדיוק בשעה שקבענו, חשוב מאוד לציין שהכלבה לא עומדת לעולם בזמנים בעולם שמחוץ לעולם הבדס"מ
עם זאת הכלבה ציינה בפני שהיא המתינה לי שם 20 דק' לפני, זה מאוד חשוב ומאוד מיוחד עבורי מכיוון שאיחור של 5-10 דק' היה גורם לי לביטול הפגישה.

פרופקציוניזם, דייקנות, אסטטיקה, הערכת זמנים אילו הם ערכים בל יעברו עבורי.
נפגשתי איתה בשעה שקבענו, התקרבתי אליה "שלום כלבה" אמרתי באוזנה, "שלום אדוני" היא השיבה.

אני מאוד מחבב את הכלבה הציתנית שלי, היא לומדת מאוד מהר את כללי המשחק ומתקדמת במהירות שיא ובדילוגים שמפתיעים את שנינו.(ציינתי את זה בפניה).

"אחרי כלבה" והסתובבתי ללכת, הכלבה הלכה לצידי, למרות אני אינני חסיד גדול של סושי ידעתי שהכלבה אוהבת... "את רעבה לסושי?" שאלתי אותה, "כן" ענתה הכלבה.

רגע לפני שהגענו לסושייה שרציתי לקחת אותה משכה את עיני חנות חדשה, נכנסתי פנימה - הכלבה אחרי, הסתכלתי במבחר הקוראסונים, הפשטידות והמאפים שהעילו ריחות נפלאים, בחנתי והסתכלתי על הכלבה שלי והחלטתי להמשיך הלאה, משהו פנימי אמר לי... סושי :).

הגענו למקום, "תבחרי את!" פקדתי עליה וניגשתי לשבת על כיסא מרוחק, הכלבה הבינה עניין ונגשה לתפריט.
לשבת או לקחת שאל המוכר, "לקחת" עניתי מרחוק.
לפתע הבחנתי שהכלבה שילמה על ההזמנה, שאלתי כמה והוצאתי שטר מתאים, הכלבה סירבה לקבל אותו - אמרתי לכלבה "אני סופר עד 3 ואת לוקחת ממני את השטר, 1-2-..." הכלבה לקחה את השטר מידי, יש לה מזל כי הפגישה שלנו עד כמה שאני רציתי גם יכלה להיגמר פה., נזכרתי שמגיע לה כסף נוסף ובקשתי את השטר שמסרתי לה ונתתי לה שטר כפול.

הכלבה אספה את ההזמנה והמשכנו לטייל, תוך כדי שאני מקפיד שתדבר בצורה הראויה בין אדון לשפחה(לכלבה שלי יש נטייה לפתח רגשות והאדון מודע לכך מאוד).
הגענו לפארק שנמצא ליד מלון הילטון, הכלבה ציינה בפני שהיא ממש מרגישה שהיא מובלת על ידי ונוח לה עם זה, הדבר נתן לי אוקי פנימי, לקחתי רצועת וקשרתי לה את היד, הכלבה היתה מאוד נבוכה.
"תשחררי לחץ"  פקדתי עליה, ואכן כך עשתה, המשכנו יחד... אדון וכלבה מטיילים כאשר אני תר אחר מקום שאוכל לשבת איתה לאכול ולשחח.

מדי פעם עברו מולינו אנשים אבל הם לא שמו לב לרצועה שהחזקתי בידי השמאלית.
כאשר התקרבנו לקבוצות אנשים בפארק הסרתי מעל ידה את הרצועה, פתאום מצאתי את המקום המושלם, מדרגת בטון על קצה של צוק ממנה נשקף הים הכחול, לשמאלנו הנמל וממולינו שובר הגלים, אחלה מחזה.

התארגנו לישיבה פתחנו את האוכל ותוך כדי והמשכנו לדבר ארוכות(דיברנו המון) בעיקר הקשבתי לדברים שיש לה לומר, חשוב לי מאוד להקשיב לה, וגם מסקרן אותי ללמוד אותה כל הזמן.

כשסיימנו שאלתי אותה אם יש לה מגבונים בתיק, היא ענתה לי "כן אדוני, יש לכלבה את כל מה שהאדון דורש שיהיה בתיק".
וזה בעצם משהו שאני דואג תמיד שיהיה בכל תיק, אני בחור די מסודר :). 

המשכנו לטייל לכיוון השדרה, אני האדון והכלבה ברצועת היד אשר אני מחזיק בידי, בשלב הזה השתחרר משהו שלא לי ולא לכלבה היה אכפת אם מישהו שם לה, ולדעתי זוג מבוגרים שם לב.

הגעתי לספסל שטוף שמש..."שבי כלבה" ביקשתי ממנה, והיא התישבה, התישבתי לידה שוחחנו על הכל (היא צינה את רמת החרמנות המטורפת שלי אלי, זה מחמיא לי מאוד שהכלבה רטובה).
התרתי את הרצועה מידה, "הניחי את ראשך על רגלי" ביקשתי ממנה, והכלבה נעתרה לבקשתי, תוך כדי שהיא מדבר אני מלטף את ראשה, את שיערה היפה..., הכלבה צינה בפני שגם אם הייתי מבקש שתשכב על הרצפה לידי היתה נעתרת, ביקשתי ממנה שלא תיתן לי רעיונות 😄 כי אני עלול לייסם אותם.

היינו ככה זמן מה... עד שציינתי בפניה שהזמן לפגישה שלנו הולך ותם, הכלבה עשתה קולות מבקשים... האדון הסכים לתת הארכה.
זמן ההארכה היה כשעה, לדעתי זו היתה השעה שבה הזמן עבר הכי מהר, כשהבנתי שהיא אוהבת שווקים פתוחים לקחתי אותה למקום שלא הכירה, שוק הפישפשים בכיכר דיזינגוף.

אני מרגיש צורך להזכיר שלושת השעות אנחנו משוחחים ברחוב, כאדון וכלבה, המגע מרוחק, רק כאשר אני מחליט מתחבקים או נוגעים.

לאחר שהסתובבנו יחד, היו דברים שהייתי צריך לעשות ולכן נפרדתי מהכלבה, עד הסשן הבא.

*אני רוצה לומר לך אישית כלבה צייתנית, אני מאוד גאה בך ובתהליך שאת עוברת, העובדה שאת הולכת אחרי בעיניים עצומות איננה מובנת מאליו.
האדון מאוד מכבד ומעריך אותך.

שלום נשלטת אמיתית, (את זו שמעוניינת לשלוט מלמטה או מחפשות זיון אגרסיבי בהמטלה בדיסמית... אותך אני אזהה ישר)

רוצה לפנות אלי?, כל הכבוד אני כבר מעריך אותך כי רוב הסיכויים שאני לא הייתי פונה אליך.

רגע לפני שאת לוחצות על כפתור ה"שלח".

כמה תובנות: אפשר ללמוד המון על בן אדם מסגנון התמונות שהוא מעלה לאלבום התמונות(במידה וקיים), מומלץ בחום לקרוא את הפרופיל, והכוונה היא למילה מילה ולא ריפרוף!.

סיימת? נהדר 😄 כי לא רשום המון.

עכשיו תעברי על הקישורים של האדון... הביני לאיזה מקום האדון מתחבר מבחינת יחסים והבנה של מעשים.

נהדר, ממשיכים הלאה.

עברי על הבלוג!, ההמלצה שלי התחילי ממש מההתחלה ועד הסוף. אוהבת? נפלא סמני אהבתי ♥ על הפוסטים שהתחברת אליהם, ★קיראי גם את התגובות.

נכון שכבר התגבשת? יופי.

עדיין רוצה לשלוח הודעה? יופי.

★הציגי את עצמך באופן מפורט:

★שלב ראשון, התחילי בנתונים טכנים כגון שם, גיל, גובה, משקל, עדה,  מיקום גאוגרפי, ניידות, מיקום, השכלה, סוג עבודה וכל נתון אחר העולה בדעתך לשתף אותי.

★שלב שני,הסטוריה, כתבי לי כמה זמן את בכלוב ובעולם הבדסמ בכלל, מה החוויות והתובנות שעברת(במידה והיו) מה אהבת ולמה לא התחברת.

★שלב שלישי, כתבי לי למה פנית אלי, מה את מחפשות, ולאן היית רוצה להגיע.

נהדר... עכשיו מבחינתי את ראויות לקבל מענה מלא, הוגן וראוי לאחר שאקרא את הפרופיל שלך וגם אעבור על הבלוג

(מצפה מכן ומייסם בעצמי).

נא להתאזר עם קבלת התשובה ממני מכיוון שאני מאוד עסוק.

אשתדל לחזור תוך יום יומיים.

★אני מצפה להבנתך שצורת הפניה אלי תהיה כאל ★אדון★ ולא כאל יזיז, ידיד, או עמית לעבודה.

בברכה מכניע ברגש.

לא הבנת באמת מהי נתינה ברגע שלא ידעת לקבל בהתחלה את מה שהיה לי להציע לך.

האדון שלך לא רואה בך שק רקמות עם שלושה חורים.

האדון שלך רואה את כל היופי שבך, את החוכמה, הבישנות, ההיסוסים, החששות, הקשיים.

האדון שלך הוא המלווה שלך, בדיוק כמו שם הבלוג "ליווי אישי".

האדון שלך הופך אותך ליפה יותר, חזקה יותר, נכונה יותר, וחכמה הרבה הרבה יותר.

האדון משתמש בך הכלבה שלו... השפחה שלו כדי להגיע ולעזור גם לאישה הנפלאה שנמצאת שם מחוץ לקשר הבדסמי הזה... אין לך מה להתבייש ואין לך מה לטעות. זה לא מגיע מרחמים וזה לא מגיע מצדקה..., זה מגיע לך כי האדון חושב שאת ראוייה.

ולך נותר רק להגיד לי, "כן אדוני".

מתפזרת בשיחה ושוכחת את מקומך, זה כואב לי לרסן אותך כשאת שמחה ומאושרת.

חשבתי על תהליך חדש בשבילך כלבה.

בקרוב תגלי...

הנשלטת שלי הייתה צריכה זמן איפוס, אתמול הכלבה שכחה לפנות אלי בצורה המקובלת. ולכן מנעתי ממנה ליצור איתי קשר היום.

התגעגעתי לחיוך של הכלבה! לדעת איך היא מרגישה, איך עבר עליה היום, התגעגעתי לסיפוריים ההזויים שפוקדים את חייה לאחרונה.

בקיצור הכלבה בפנסיון ואני מתגעגע.

אני עובר מבחנים, מבחנים פיזיים, מבחנים נפשיים, כשולט עלי תמיד לעמוד על המשמר, להיות קשוב מאוד.
לדעת מתי ללטף אותך ומתי לתת לך להתמודד ולהתרומם בכוחות עצמך.
אין לי בעיה עם קושי, אין לי בעיה עם מבחנים, את כולם כרובם עברתי בציונים גבוהים.
אני יודע מה את צריכה, כי אני זוכר את התשובות לשאלות ששאלתי אותך, כי אני חוקר אותך כל הזמן, אני מקשיב למה שיש לך לומר ולשתף אותי, שומע אותך גם שאת 
לא מדברת, אני קורא אותך כמו בספר, ועדין לומד אותך עם כל צעד שאנחנו עוברים יחד.
גם אם לפעמים את מנסה למצוא סדק שבו תפצחי אותי, אמרתי לך ולא פעם אחת... אני לא אתן לך לעשות משהו שלא הייתי מוכן לעשות בעצמי!, תפקידי להיות זה 
שיגרום לך לצחוק ולבכות בו זמנית, לאפשר לך להשתטות וגם להיות רצינית כשצריך, אני המדריך שלך, המורה שלך לאורך הדרך.

כשאני מבקש ממך לקרוא לי "בשם תואר" כזה או אחר אני לא נהנה מזה ולא צריך את זה(יש לי ביטחון עצמי בשפע), המטרה שאני מבקש ממך ליסם "שם התואר" הוא כדי שאת תזכרי את מקומך בתוך הקשר המיוחד הזה.

אני כל מה שציינתי בגלל העובדה שאני רגיש כל כך, (יצא לי לקרוא שהיה נדמה לך שלא הייתי שם בשבילך)

התפקיד שלי זה לשמור, עלי ובעיקר עליך בתוך הקשר הזה.
אז אני שומר ואשמור עליך תמיד.