אני עובר מבחנים, מבחנים פיזיים, מבחנים נפשיים, כשולט עלי תמיד לעמוד על המשמר, להיות קשוב מאוד.
לדעת מתי ללטף אותך ומתי לתת לך להתמודד ולהתרומם בכוחות עצמך.
אין לי בעיה עם קושי, אין לי בעיה עם מבחנים, את כולם כרובם עברתי בציונים גבוהים.
אני יודע מה את צריכה, כי אני זוכר את התשובות לשאלות ששאלתי אותך, כי אני חוקר אותך כל הזמן, אני מקשיב למה שיש לך לומר ולשתף אותי, שומע אותך גם שאת
לא מדברת, אני קורא אותך כמו בספר, ועדין לומד אותך עם כל צעד שאנחנו עוברים יחד.
גם אם לפעמים את מנסה למצוא סדק שבו תפצחי אותי, אמרתי לך ולא פעם אחת... אני לא אתן לך לעשות משהו שלא הייתי מוכן לעשות בעצמי!, תפקידי להיות זה
שיגרום לך לצחוק ולבכות בו זמנית, לאפשר לך להשתטות וגם להיות רצינית כשצריך, אני המדריך שלך, המורה שלך לאורך הדרך.
כשאני מבקש ממך לקרוא לי "בשם תואר" כזה או אחר אני לא נהנה מזה ולא צריך את(יש לי ביטחון עצמי בשפע), המטרה שאני מבקש ממך ליסם "שם התואר" הוא כדי שאת תזכרי את מקומך בתוך הקשר המיוחד הזה.
אני כל מה שציינתי בגלל העובדה שאני רגיש כל כך, (יצא לי לקרוא שהיה נדמה לך שלא הייתי שם בשבילך)
התפקיד שלי זה לשמור, עלי ובעיקר עליך בתוך הקשר הזה.
אז אני שומר ואשמור עליך תמיד.
לפני 10 שנים. 12 בפברואר 2014 בשעה 23:12