לפני 6 שנים. 17 בפברואר 2018 בשעה 17:01
את צריכה לזכור. כשזה מתחיל להיות יותר מידי. מעכשיו כבר אני רוצה שתזכרי:
כשהסדיסט בחוץ, אני לא אוהב אותך.
החיים שקיימים מחוץ לחדר... לא קיימים ומעולם לא התקיימו. אין לנו לא עבר
ולא עתיד ביחד.
כשאני מוריד מסכה ממני, אני מוריד ממך את המסכה של מי שאת עבורי כל שאר הזמן
וכשאנחנו לא שם. אין מי שיעצור אותנו.
ואת צעצוע
שלי לשחק ולשבור ולהרים ולהפיל ולצבוע בגוונים של אדום וסגול ושחור
וכשהנשימה תחזור
שנכנס שוב לחליפות האנשים שלנו
כשהחיות ירגעו
תמיד אוהב אותך
* דברים שעוברים לי בראש בזמן קניית מצבטי פטמות חדשים... לפעמים כל הקיטש הזה עושה לי בחילה
