בפריזמת הרגשות שלי כלפיך יש כמה וכמה פאות... לא כולם מחמיאות, משלימות או מסכימות זו עם זו.
תמיד יהיה את הצד שאוהב אותך. בלי מעצורים ותנאים. בלי נשימה. בלי משמעות או מחשבה או זמן. פשוט אוהב.
יש גם צדדים אחרים על הפריזמה
צד שרוצה אותך, רעב אליך. חרמן ורועד וכובש ולא מוכן לעצור עד שאהיה בתוכך עמוק וצמוד במקום שבוא שני גופות
נצמדים ונהיים לאחד כשכל נשימה מאופשרת רק כי ישנה נשיפה. במקום שאנחנו אחד
צד שמלטף, מחבק, מפנק ועוטף. צד שרוצה לעטוף אותך בתוך כל הרוך שיש בעולם ולנדנד בעדינות
ויש את הצד שמסתכל עלייך ורואה צעצוע. רכוש. פיסת עור שנמתחת על קצוות עצבים שאפשר לענות, להכאיב, לענג ולהעניש
צד שמוכן לקרוע אותך לגזרים ואז להמשיך לקרוע רק כדי להנות מהצרחות הצרודות שבורחות מגרונך החנוק
זו אפילו לא חרמנות, כי אותה קל לספק.
זו בעלות. הידיעה והרצון להשפיט ולשחק ולשנות את חוקי המשחק רק כדי לוודא שלא ישאר רגע שתרגישי על קרקע יציבה.
זה מקום שיסתכל מהצד עליך מושפטת וקרועה מהצד וימצא את הרגע להרים את הסאונד עד ל11
היו תקופות שבהן או שהדחקתי או שהתנגדתי או שקיבלתי בצורה פאסיבית את המקום הזה בי. כמשהו שאפשר לשחק איתו
אבל לא כדאי לתת לו לצאת במלואו.
החותם נשבר. המגירה נפתחה.
צדדים במנסרה שתמיד מסתובבת. צללים ואורות על קירות חשופים, נקיים.
בואי כבר.