המעבדה לחקר חקירות

יושב במשרד תאגידי. מוקף באנשים תאגידים. ישיבה.
הצנונים ממשיכים לקשקש על תקן כזה או אחד והפעולות שאנחנו חייבים לעשות כדי שנעמוד בתקנים

מרגיש על קוצים

אותך שלחתי אליו. הוא קיבל הוראות מדיוקות לגבי הגבולות שיישברו היום.

הזמן עובר. הצנוניות מקשקשות.
מקבל הודעה!

הלב קצת קופץ, החרמנות מזקיפה אותי בתוך המכנס...
מקבל תמונות... הודעות... משיב חזרה... מנחה... מכוון. דורש.

כבר לא מקשיב לצנונים. מסיים את הישיבה בבת אחת ויוצא החוצה

פותח שיחת ווידאו ורואה אותך שם... באיבוד מוחלט, פנים מרוחות בזרע וריר, מבט אבוד אל החלל ופה פעור

מחייך

תחושה חמימה של שלווה מחליפה את ההתרגשות והחרמנות

את צעצוע, את לא יותר ולא פחות מעוד חפץ.

צעצועים. כולכם.