שלום לכולכן/ם,
נכון שלא כל יום אני כותבת לבלוג שלי,
מה לעשות ולקרוס שכמותי, לא קורה הרבה ביום יום!
מבחינת הקרוסיות (כי לחלק הגברי שלי קורה די הרבה...),
בעיות עם הבוס, עיניינים עם הילדים(אתן/ם יודעות/יודעים,
חופש גדול - צרות גדולות)!!!
אבל מצידי אני כל פעם צופה בבלוג, לראות כמה אנשים צפו בו,
בבלוג היקר שלי, ומתאכזבת קשות מכך שלא צפו בו כלל, או
שהכמות היא מועטה להחריד...
על אף, שבראשית הכתיבה שלי ש"היה מזמן מזמן", ידעתי
שלא יהיו מי יודע כמה נשים/ או אנשים, שיגיעו לכלל ידיעה שהבלוג שלי קיים...
או שחיי "הסוערים" ממש יעניינו מישהו, חוץ מאיזה כבשה או כלב?!
חבל שאנחנו לא יכולים, להגיע לסוף בהתחלה,
אני יודעת שאין הרבה הגיון במה שכתבתי,
אבל חישבו על זה, מה היה קורה לנו עם הינו יכולים לחסוך ולהרוויח כמה שנים?
ולמה אני חותרת!
הבשלות שבה אני נמצאת כיום, מאד מענגת ואני מאד נהנת מימנה,
החברים שלי בקרב הקהילה המצומצמת שלנו, הרצונות שלי בנייוש עצמי,
הכוונה בלהיות חלק לגמרי, לעשות חורים באוזנים ( ואולי יום אחד לאזור אומץ
ולעשות לעצמי קעקוע סקסי שאני רוצה לעשות כבר שנים)
לפני 17 שנים. 26 ביולי 2007 בשעה 21:02