המלכה לינדה - קרוס דרסר

[color=fuchsia]באמת שאני לא יודעת למה?!
כך...
ישנם הרבה מאד תאוריות, ואני לא אכנס לאף אחת מהן,
אני כזו וזהו זה...
להצהיר את ההצהרה הזו אני יכולה להצהיר היום,
לאחר המון שנים של לבטים עינויים פנימיים, מי אני?
מה אני? וכולי...
עוד בתקופת הצבא החלטתי להתמודד עם ה"עיניין", ולברר
בעזרת אשת מקצוע למה אני כזו? ומה גורם לתופעה?
אז התחלתי להתמודד עם הנשיות שבי,הצד הנשי שלי, בצבא, ועשר שנים לאחר מכן
לאחר התמודדות והסתכלות פנימה, הביאה לכך שקבלתי את התובנה שאני כזו!!!
והחלק הלינדאי שבי כאן להישאר, ואני מאד נהנת ממנו.
מגיל מאד צעיר, כאשר הכרתי גברת ,אשר אהבה מאד לעסוק בגננות,
ומה זה שייך לעיניינינו... פשוט מאד הגברת הנכבדת, אחראית ל"פטיש"
שיש לי והינו פטיש לכפפות, במיוחד כפפות העשויות מעור.
היא נהגה לעטות כפפות בזמן העבודה בגינה, וזה נראה לי מאד
נשי ואופנתי, ואני "נדלקתי" על כפפות.
לכו תבינו את מוח האדם??? המילה הזו: כ פ פ ו ת, כבר מתחילה תהליך...
באובססיה לכפפות, יש לי יותר מ:250, וכאן הפסקתי
לספור, כבר אין טעם, יש לי פשוט המון וזהו!
הריגוש בלבישת הכפפות הינו שממימי, מתהליך הבחירה איזה זוג אבחר
ועד שהזוג נלבש, ממש מרגש ההסתכלות על ידיי עטויות הכפפות מרגשת מאד אף היא...
לאחר פתיחה כזו שאר הכתיבה תפל לא?
כיום אני באזור סוף שנות ה 30 לחיי (גברת לא מסגירה את גילה המדוייק! ; - ) ),
מתלבשת , (כך בסלנג שלנו אנו נקראות), כבר יותר מ20 שנה,
סגנון הלבוש שלי נוטה לאלגנט מוחצן (סגנון הריצ' ביצ'),
אשר כולל הרבה עור (חצאיות, מכנסיים, ואף חולצה), חולצות ממשי וסאטן,
ובדים יוקרתיים אחרים, וכמובן האביזרים, שאי אפשר בילעדיהם...
מההנעלה: בעיקר מגפיים, גבוהי עקב דקיקים, חגורות, מחוכים תכשיטים
וכמובן כמובן הכפפות, אני לא יכולה בילעדיהן!
הצבע השולט בגרדרובה שלי הינו שחור, אבל לא רק, יש גם אדום ורוד, כחולים,
ועוד כמה ששכחתי.
למזלי מידת הנעליים שלי קטנה יחסית( מידה 41 לערך), ולכן אין לי בעיה למצוא מגפיים
נשיים אופנתיות ( אך ורק לדעתי כמובן!!!),
ועד לפעם הבאה ביי
המלכה לינדה[/color]