מה ניש?חמוד

ציטוט ממחקר:

המחקר מציעה שחברויות בין נשים הן ייחודיות . הן מעצבות את מי שאנו ומי שאנו עשויות להיות. הן מרגיעות את עולמנו הפנימי הסוער, משלימות את הפערים הרגשיים של יחסינו עם בני-המין השני, ומסייעות לנו לזכור מי אנחנו באמת.
החוקרות טוענות שבילוי עם חברות יכול להוריד בפועל תסמינים של לחץ ומתח שרובנו חוות על בסיס יומי.
המחקר טוען שבעוד שהחוקרים הגברים זיהו שתי תגובות אופייניות למצבי לחץ: לחימה או בריחה (מוכר לכן מאיפה שהוא?) המוח הנשי משחרר במצבים כאלו הורמון (אוקסיטוצין) שמעודד אותנו לטפל בילדים ולהתחבר לנשים אחרות. במהלך הפעילות הזו המוח ממשיך לשחרר את ההורמון שמביא לרגיעה.
תגובה הורמונלית מרגיעה זו לא מתרחשת אצל גברים, כיוון שהם מייצרים טסטסטורון ברמה גבוהה במצבי לחץ ומתח, הנוגד את האפקט של האוסיטוצין, בעוד שהאסטרוגן מגביר את השפעתו ומביא לרגיעה.

מחקר נוסף שנערך בקרב אחיות (בתי"ח) מצביע כי ככל שלאשה יש יותר חברות, היא פיתחה חסינות פיזית גבוהה יותר ככל שהתבגרה, ונהנתה יותר מחייה. תוצאות המחקר היו כה חד-משמעיות, שהחוקרות הסיקו כי חיים ללא חברות טובות ("חברות-נפש") פוגעים בבריאותנו כמו משקל-יתר או עישון...

המחקר מביא דוגמאות רבות נוספות המאששות את הטענה שחברות טובות הופכות את חיינו לטובים יותר, שומרות עלינו בריאות יותר ומהוות אינדיקציה לחיים ארוכים יותר.
ואם זה אכן כך - למה קשה לנו כל כך למצוא זמן לבלות עם החברות שלנו?

פרופ' יוסלזון, חוקרת נשים ידועה (אגב, יהודיה אורתודוכסית...) טוענת שבכל פעם שחיינו הופכים להיות עמוסים בעבודה ומשפחה, הדבר הראשון שאנו עושות הוא לוותר על החברויות שלנו עם נשים אחרות. לטענתה, זוהי טעות קרדינלית שכן נשים הן מקור עוצמה אחת עבור השניה. אנו מטפחות ותומכות אחת בשניה, וחייב להיות לכל אחת מאיתנו מרחב נשי בו נוכל לקיים את השיח המיוחד שמקיימות נשים עם נשים.
לפי הדוקטוריות מהאוניברסיטה - זהו תהליך מרפא, והוא מאד בריא לנו...