אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגיגים

לפני 14 שנים. 19 במרץ 2010 בשעה 8:23

נוף רחוץ ויפה,
שמש מלטפת.
בתיבתי אין אדומים מזוייפים.
אחרי שנים,
כנראה שמצאתי את השלישית.
ולחשוב שזוהי רק ההתחלה...
בוקר טוב עולם

לפני 14 שנים. 17 במרץ 2010 בשעה 7:13

הפסים הכהים על סטייק שירד מהגרילר...
הפסים האדומים שמשאיר הקיין ...
הרחש של סטייק שנצלה
הקולות שהיא משמיעה
אוףףףףףףףףף
נהייתי רעב
😄

לפני 14 שנים. 16 במרץ 2010 בשעה 7:48

ארד מכאן

אעלה לשם

השעה כבר נקבעה...

ופתאום יהיה,

קצת פחות מעונן

יותר בהיר

אולי אפילו עוד יותר מחוייך

לפני 14 שנים. 14 במרץ 2010 בשעה 13:31

בחורשה הקטנה, לא רחוק מהכביש
על ארבע
עיניים מכוסות
קולר חנק על צוארה
הרצועה קשורה לעץ...
ישבן מורם
נוטפת
מחפשת עם פיה את הזין שהצטוותה ללקק
קצת רחוק לה, נותן לה להשתנק
לבחור עד כמה...
משתעשע בה
ממלא את חוריה
מגרה את הדגדגן
מצליף בו, מלטף
מחנך אותה לציות...
מביט, גאה בהתמסרות שלה, בשייכות.
משחרר את הרצועה
מוריד את קולר החינוך מצוארה.
מחבק ומקשיב לדופק שנרגע
נותן לעיניים לחזור ולהתמקד
עונד על צוארה קולר חדש ועליו שמה.
אוהב את מבטה, גאה בבחירה

היה ולא היה

לפני 14 שנים. 14 במרץ 2010 בשעה 9:25

מחמישי ועד ראשון
רכבת הרים ששדים מנהלים.
איזה יופי של יקום
פותח, סוגר, אוסר ומאפשר
אחחחחח
איזה שבוע מתחיל
:)

לפני 14 שנים. 12 במרץ 2010 בשעה 22:55

כשזה ברור זה ברור
אתה פשוט יודע, לא צריך לחשוב על זה
לבחון, להרהר.
ואתה
בא
ולוקח
ומרגיש כמה נכון.
באתי!

לפני 14 שנים. 11 במרץ 2010 בשעה 17:40

מסתכל בתמונה שבפרופיל
אוהב את מה שרואה
ככה בדיוק,
תסתכלי, תתאמני!
ככה בדיוק אני רוצה

לפני 14 שנים. 6 במרץ 2010 בשעה 16:14

מתחת למים החמים הזורמים,
מסתכל לה לתוך העיניים.
אומר לה להכנס,
והיא כמו הכלבה שהיא, נכנסת על ארבע.
מסתכלת לעיניו מעליה, לא בדיוק מבינה מה לעשות כעת.
ועם קצת הנחייה... כיוון,
מרחרחת, מלקקת...
לומדת
כמו כלבה שמכירה
עד שמזהה אדונה.
ואז מקים אותך
משעין על הקיר, אומר לך להבליט ישבן
חודר לתוכך
לוקח אותך.
מתחת למים השוצפים, ידיים נשמענות על קיר
עור מאדים, שיער רטוב
קולות סערה
והרטיטות ההן
אומרות שקיבלת
אומרות שאת שלו
של אדונך

לפני 14 שנים. 27 בפברואר 2010 בשעה 18:25

ובכל זאת שמח משהייתי
ומוקיר המון תודה
לזו שאתגרה
לזו שחייכה
לזו שעודדה
והכל בלי תמורה
מתוך ידיעה מראש שלא יהיה הרבה המשך לשיחה.
ת ו ד ה !

לפני 14 שנים. 24 בפברואר 2010 בשעה 10:01

התגעגעתי,
אז חזרתי.
ובשתיים שלש שיחות קצרות וטיפה יותר מעמיקות...
גיליתי שאין לי את האנרגיות הדרושות.
אין לי את הקשב הנדרש
אין בי את היכולת להעניק.
אין לי את הסבלנות הנדרשת לבנייה אמיתית.

זה לא מה שייצר את מה שאני מחפש.
לא את מה שמגיע למי שמפקידה את עצמה בידי.
אז אני כאן
אבל לא ממש...
סתם מסתובב כאן
:)