אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגיגים

לפני 14 שנים. 21 בפברואר 2010 בשעה 14:52

התגעגעתי,
אז חזרתי.
ובשתיים שלש שיחות קצרות וטיפה יותר מעמיקות...
גיליתי שאין לי את האנרגיות הדרושות.
אין לי את הקשב הנדרש
אין בי את היכולת להעניק.
אין לי את הסבלנות שצריך לבנייה אמיתית.

זה לא מה שייצר את מה שאני מחפש.
לא את מה שמגיע למי שמפקידה את עצמה בידי.
אז אני כאן
אבל לא ממש

לפני 14 שנים. 15 בפברואר 2010 בשעה 21:51

שנים אני כאן,
עוד מימי המירק ושטויותיו.
שנים אני כאן,
שומע מפעם לפעם על מעשים שלא ייעשו ואנשים מגעילים והתנהלות של ביצה.
שומע ולא באמת מבין.
ובתקופה האחרונה פגשתי שלא בטובתי תופעות שהמאיסו עלי את המקום וחלק מיושביו (והמקום הוא סך יושביו).
פגשתי נשלטת שברגע שהחליטה להשתייך אוימה על ידי שני "אדונים",
"שולטים" שלא היו מסוגלים לעמוד באכזבתם ולשלוט בעצמם כשבחרה ולא בהם.
אויימה בפנייה לבעלה, בהלשנה במקום עבודתה ו...
ואחר כך פגשתי "שולט" ששחרר את שפחתו אבל נזכר בנחיצותה ובאהבתו ברגע שחשב שהיא עם אחר.
פגשתי "שולט" שלא התבייש להפנות את הנשלטת שלו לשאול שאלות ולברר עמדות במקום לפנות ישירות.
לא נורא, אז מה אם הוא פחדן, זו סיבה שלא יידע?
לא נורא אבל אותי זה מגעיל.
שולט שלא שולט בעצמו, שולט שלא מסוגל להתמודד עם אכזבה, שולט שמאיים על נשלטת מתוך ידיעה שהיא פגיעה, תוך שימוש שמידע שהיא נתנה לו כשהבטיח שלעולם לא יפנה נגדה....
שולטים כאלו אינם שולטים.
שולטים כאלו ראוי שיוקעו מהקהילה.
ומאחר וזה לא קורה...
יצאתי אני לחופשה.

ולמי שחברים וחברות...
אתם יודעים למצוא אותי
ואם לא, מניח שעוד אשוב
כי אני סוטה מכור
אז אחזור
:)

לפני 14 שנים. 13 בפברואר 2010 בשעה 21:20

אבל הייתי צריך אותו בכדי קצת להתנתק,
קצת להכנס וקצת להכניס אירועים לתוך פרופורציות.
בעיקר להזכיר לי שהבחירה, תמיד היא בין אלרנטיבות קיימות.
וכעת,
שבוע חדש, התחלות חדשות
חיוכים בגלל החידוש
בגלל הבחירה!
תודה למי שתמך והתעניין כאן ובפרטי ואפילו למי שרק בלב
}{

לפני 14 שנים. 12 בפברואר 2010 בשעה 20:46

500 ק"מ דרומה
מזג אויר אחר
אויר אחר
הנאות ישנות/חדשות...
אז למה לעזאזל התחושה מ500 צפונה נשארת?

לפני 14 שנים. 10 בפברואר 2010 בשעה 12:00

הוא פעם אמר לי,
תזכור,
מעט אנשים יכולים לעזור לך,
פחות אנשים ירצו לעזור לך,
אבל כמעט כל אחד יכול לקלקל לך.
מה אומר ומה אדבר?
סבא צודק!

לפני 14 שנים. 9 בפברואר 2010 בשעה 16:51

היום,
נכנס למכונית
בין כיסא הנהג לזה של הנוסעת
שוטון, שוט קטנטן,
שוטון שמזכיר לי,
פטמה ורודה שהאדימה
מבט של 'בבקשה עוד'
כוס פעור, רקטום הדוק נפער בחדווה.
שפתיים עוטפות , לשון מלטפת
שוטון מונח שם אדיש
ואני כל כך רוצה עוד המון,
מאותו תפריט,
מאותו תפריט
:)

לפני 14 שנים. 8 בפברואר 2010 בשעה 21:01

אתה נוסע מערבה
אתה נוסע מזרחה
אתה מחפש
ופתאום
ממש קרוב
אתה מגלה שמרגיש לך נכון
שמה שחיפשת היה כל הזמן בטווח יד
ואתה,
למה חיכית?
הגעת
ופתאום ידעת.

נחמד דווקא :)

לפני 14 שנים. 7 בפברואר 2010 בשעה 13:41

גם ניסיתי
גם הכלתי
גם...
אבל כמו שאמר ביל גייטס
על רציתי / ניסיתי / התאמצתי
לא מתגמלים.
אז שחררתי
:)

לפני 14 שנים. 30 בינואר 2010 בשעה 9:28

כשאתה לומד להיות לוחם מלמדים אותך...

אם יורים עלייך, תירה חזרה.

כשאתה נהייה לוחם

אתה ממש מבין ,

הדרך היחידה להתמודד עם איום...

לחתור למגע, להשבית את המאיים ואיתו את האיום.

ואתם שניכם,
בטוחים שרוצים לבחון כמה מושרשים בי האינסטינקטים ההם מפעם?

לפני 14 שנים. 25 בדצמבר 2009 בשעה 12:05