צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Not a Nice Guy

מקום לניסויים קליניים פולשניים בחיות פרוותיות חסרות ישע...
לפני 15 שנים. 6 בדצמבר 2008 בשעה 16:40

הכי אני אוהב לראות את הרטט

לכל אחת יש את הרטט שלה, מיוחד ויחודי רק לה.
כמו קול, כמו טעם, כמו אופי...

יש רטט שונה לריגוש, רטט לציפיה, רטט לפחד, למתח, להתרגשות.
רטט של גמירה ורטט של כאב.

והכי יפה שהן לא יודעות אף פעם שאני שותה את הרטט,
ניזון עליו.
מעבד אותו לאנרגיה שמתדלקת אותי להמשיך הלאה.
אני ממשיך ואת רוטטת, את רוטטת ואני ממשיך.

רק בשביל הרטט לפעמים שווה להשקיע את כל האנרגיה הזו.
זה נותן כל כך הרבה.

amy​(נשלטת){מבטלעיניים} - עכשיו אנחנו יודעות:)
לפני 15 שנים
אלעד(שולט) - שיט,
פאשלה שלי,
תשכחי מה שקראת פה ...
:-)
לפני 15 שנים
Devil's Angel - התגובות, הניואנסים, הדלק.
זה קורה גם מהצד השני.
לפני 15 שנים
אלעד(שולט) - אכן, ידוע שסאביות מתדלקות על האנרגיות האלה.
בגלל זה הן מסתובובת עם חיוך אווילי ומקפצות כאחוזות תזזית ולא יושבות במקום אחד שבוע אחרי סשן :-)
(וגם בגלל שקשה להן קצת לשבת)
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י