לפני 15 שנים. 21 בפברואר 2009 בשעה 22:06
אנשים עוברים שינויים כל הזמן לטוב ולרע.
אצלי איכשהו זה מרגיש לפעמים שהשינויים הם תכופים חדים ומהירים כמעט כמו תאונה.
אני משנה ומשתנה בצורה חדה, פונה לנתיבים חדשים, משנה מקום, צורה, עיסוק, עניין, התנהגות....
ובסוף אני מוצא את עצמי באותו מקום, כמעט, רק קצת יותר חכם, למוד קרבות ומצולק.
כמו גוש סלע ענק שמרחף בחלל ופני השטח שלו חבוטים מאינספור התנגשויות עם גופים אחרים בחלל שלרגע יצרו מגע ונעלמו כלעומת שבאו...
לא יודע מה באופי שלי הופך אותי לכזה, אולי זה בכלל גורל ופחות גנטי...
אין באמת צורך להגיב על התהיות האלה
אני סתם כותב את עצמי לדעת
וכשאני קורא את זה שוב אני בעצמי לא יודע מה אני רוצה להגיד
כנראה שזה לא ממש חשוב
או שזה כל כך חשוב שאני מעדיף שלא לחשוב על זה.