אני לא חושב שאני זקן, אבל במונחים של התפלשות ושכשוך בקהילות הבדס"מ באינטרנט, באתרים ופורומים שונים ומשונים, אני שייך לדור הדינוזאורים.
כבר 10-11 שנה לפחות...
ראיתי אנשים באים והולכים, תקופות שונות, ראיתי איך המרקם של האוכלוסיה משתנה, מתעוות, מתקמת, ונמתח לכיוונים שונים וחדשים.
אם הזמן הפכתי ממי שמתערב בכל דיון, שתמיד יש לו מה לומר, למי שאומר את מה שצריך בסתר רק למי שרוצה וצריך לשמוע.
ממי שהיה המוביל לכל אירוע, המארגן, ויוזם, למישהו שמתעסק באומנות שלו בלבד עם חבריו הקרובים.
והאמת שזה בכלל לא רע.
זה לא הפך אותי ללא רלבנטי, זה רק הפך אותי לקצת יותר מסתורי ונחבא מעיני הציבור.
וטוב שכך, כי להשמיע את קולי בכל מקום לא יעניק לי בסופו של יום את הסיפוק.
ועל כן מנגד הדבר שמשעשע לדעתי זה לראות שמות וותיקים ומוכרים או אנשים וותיקים בשמות חדשים הנלחמים לשמור על "הרלבנטיות" שלהם לפני הקהל.
אותם אנשים עם שובל ארוך של ניסיון בחיים ובאינטרנט, שנים של יידע ומלחמות, אותם אנשים יכנסו כאחרוני הילדים להתכסחויות וירטואליות עם צעירים שרק אתמול קפצו לביצה בשם הניסיון הנואש להראות כבעלי מילה, כבעלי נוכחות, כרלבנטיים.
כדי להוכיח לאותם ילדים שהם הם אלו ששולטים ביד רמה.
וכל זה בלי להבין שהמאבק המיותר הזה לא הופך אותם לרלבנטיים, או פופולריים. אלא הוא בעיקר משאיר אותם פאטתיים.
* לא נכתב בהתייחס למישהו ספציפי...
לפני 14 שנים. 24 ביולי 2010 בשעה 17:47
