לפני 13 שנים. 31 במרץ 2011 בשעה 23:04
יש דברים , שלא משנה כמה תצפה להם, תכיר באפשרות התרחשותם,
אפילו תתכונן לקראתם.
הם תמיד ישאירו אותך חסר הגנה, מופתע, וכואב.
פשוט כי הם לא נתפסים. המוח מבין אבל מסרב לקלוט.
וזה לא היה נתפס שלא תהיי פה לנצח, למרות שכולנו ידענו ששום דבר לא מובן מאליו.
כל כך הרבה פרחים , ואני בכלל לא חושב שאת טיפוס של פרחים,
לפחות לא שאני יודע. היה יותר מתאים לכסות אותך בערימה של דובונים ובובות פרוותיות.
ואת בטח היית אוספת אותם ומצמידה להם מגנטים ומדביקה אותם למקרר,
אבל את כבר לא,
וזה לא נתפס.
