אני חי (או לפחות מנסה ודי בהצלחה) בלי חרטות לגבי הדברים שעשיתי בכל הקשור לבדס"מ, לקשרים שיצרתי, להצלחות וכן גם לכשלונות. וזה תקף גם לגבי סקס ונילי, קשרים, מערכות יחסים, חברויות וכיו"ב...
אני בהחלט מעדיף להתחרט על דברים שעשיתי מאשר להתחרט על דברים שלא העזתי לנסות.
אני מאמין שטעם חמצמץ של כשלון, פגישה לא מוצלחת, אפילו סשן גרוע , הם לא יותר ממשהו זמני וחולף שעם הזמן טעמו נשכח ואם הוא משאיר משהו זה לרוב לקח שמחכים אותנו.
מצד שני תחושת ההחמצה של הזדמנות שחלפה ופוספסה, זה משהו שנשאר בבטן לתקופה ארוכה, לפעמים לנצח ואוכל אותנו מבפנים.
אני מאמין שכל עוד שמרנו על בריאותנו מפני מחלות גוף (ונפש), כל חוויה מוצלחת יותר או פחות, רק יכולה לתרום לנו.
כל אדם שפגשנו ומצא חן בעינינו מספיק כדי ליצור איתו קשר יכול רק לתרום לבנק החוויות שלנו.
והרי אותם הרפתקאות וחוויות הם מה שנותן טעם ותבלין לחיים השגרתיים. אחרת זה סתם רצף אינסופי של פעולות אחזקה קיומיות (אני מתכוון לעבודה, ניקיון, כביסה, תשלומי חשבונות, התור בבנק, האוטו שבמוסך וכדומה).
אז נכון, אולי עשיתי סשנים שעולמי לא היה משתנה מקצה לקצה לו וויתרתי עליהם.
ואכן היו כאלה מפגשים שהיו פחות מוצלחים, היו גם פרטנרים שפחות התאימו לי או לתבנית הפנטזיה המושלמת האישית שלי, היו גם מסיבות משעממות להן הלכתי ברצון או בחוסר רצון, מפגשי חברים סתמיים בהם נכחתי, או פגישות ראשונות כושלות בצורה הירואית. ועדיין בסוף הכל לטובה.
כפי שבמסיבה רגילה לא אלך לעשות סטוץ בשרותים עם אלמונית שאיננה מושכת אותי, ככה גם בבדס"מ ברור שאבחר במי שמלכתחילה מושך אותי בצורה ראשונית. וכמו שאני לא אעשה את אותו סטוץ ללא אמצעי הגנה מתאימים ככה גם בסשן מזדמן. אבל בסיכומו של דבר גם אם אותו סקס מזדמן בשרותים יהיה בינוני או אפילו סקס מחורבן , הרי שזו עדיין חוויה חיובית עם מישהי שמצאה חן בעיני.
כנ"ל לגבי סשן, או חברות עם אדם זה או אחר. זה לא חייב להיות פסגת היצירה, אבל זה תמיד יהיה מעניין ומחכים. ולרוב גם מהנה.
לכן לא ברורים לי המקטרים פה שחורשים את הצ'טים , לוחות המודעות, והמפגשים. ובסוף מקטרים בבלוג שלא קורה להם כלום בחיים.
לא קורה להם כלום כי הם לא מוכנים לעשות כלום!
כי הם עסוקים בלפחד,
כי הם עסוקים בלהתחבא ולהתפלל למקרה נס שיפיל להם איזה אביר או נסיכת חלומות ישר על הספה בסלון.
אני לא קונה את התרוצים של אני מרגיש זול, מלוכלך, חושש, פוחד, בררן ....
או את אני מפחד מאנשים שיעשו לי , יפגעו לי, ישתו לי ויוכלו לי...
אם נוקטים את אמצעי ההגנה וההגיון הבסיסי, ואם רק מוכנים טיפה להתלכלך, להוריד קצת את הבררנות הבלתי מתפשרת, להוציא לפנסיה את הגישה הבלתי אפשרית של הכל או כלום שעומדת כתנאי הכרחי בעיני רבים ורבות פה לכל קשר. אין שום סיבה שלא תוכלו להנות מהדרך ולא רק מהמטרה הסופית (אם יש כזו בכלל).
בלי חרטות, בלי פחד ועם גישה חיובית החיים נראים יותר מעניינים ומרובי הזדמנויות להנאה.
וכן אני יודע שחפרתי, אבל אתם גם יודעים שלא אכפת לי
אז זדינו ....
(ורצוי למטרות הנאה)
:-)
לפני 13 שנים. 12 באוגוסט 2011 בשעה 9:48