אוּלַי תָּבוֹא עוֹזֶרֶת / נֹעַם חוֹרֵב
תָּמִיד לִפְנֵי שֶׁמַּגִּיעָה אֵלַי עוֹזֶרֶת -
אֲנִי מְקַפֶּלֶת אֶת הַבְּגָדִים, מְנַקָּה וּמְאַוְרֶרֶת
מְסַדֶּרֶת אֶת הַבַּיִת, מְיַשֶּׁרֶת אֶת הַקְּפָלִים
מְאַבֶּקֶת אֶת הַסַּפּוֹת וְעוֹשָׂה אֶת הַכֵּלִים.
אֲנִי שׁוֹאֶבֶת אֶת הַשָּׁטִיחַ, שׁוֹטֶפֶת אֶת הָרִצְפָּה
שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב לָהּ - "זֹאתִי, חַיָּה בְּאַשְׁפָּה!"
שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה נָקִי לִפְנֵי שֶׁהִיא מְקַרְצֶפֶת
שֶׁלֹּא תְּסַפֵּר בַּחוּץ שֶׁאֲנִי אֵיזוֹ מְטֻנֶּפֶת.
תָּמִיד לִפְנֵי שֶׁמִּישֶׁהוּ נִכְנַס אֵלַי לַלֵּב -
אֲנִי דּוֹחֶפֶת לָאָרוֹן אֶת הַשֵּׁדִים, אֶת הַכְּאֵב
מְצַחְצַחַת צַלָּקוֹת וְאֶת כָּל פִּגְעֵי הַזְּמַן
שֶׁרַק לֹא יִכָּנֵס וְיִרְאֶה אֶת הַבָּלָגָן.
אֲנִי מְגַהֶצֶת טָעֻיּוֹת, מַבְרִישָׁה אֶת הַחֲרָטָה
וְדוֹחֶפֶת אֶת הַשְּׂרִיטוֹת שֶׁלִּי מִתַּחַת לַמִּטָּה
שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה מֻשְׁלָם אִם הוּא יִרְצֶה פִּתְאוֹם לָגַעַת
שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב בַּלֵּב שֶׁאֲנִי אֵיזוֹ מְשֻׁגַּעַת.
וְאוּלַי יוֹם אֶחָד תָּבוֹא אֵלַי עוֹזֶרֶת
שֶׁתִּגְרֹם לִי לְהַרְגִּישׁ כָּל כָּךְ מְשֻׁחְרֶרֶת
וְיוֹתֵר לֹא אֶצְטָרֵךְ לְהַחְלִיף אֶת הַסְּדִינִים
וְיוֹתֵר לֹא אֶצְטָרֵךְ לְהַעֲמִיד מוּלָהּ פָּנִים
וְהִיא תִּרְאֶה אוֹתִי כָּכָה, יָפָה וּקְצָת שְׂרוּטָה
אוּלַי תָּבוֹא עוֹזֶרֶת,
וְאוּלַי תָּבוֹא אַתָּה.
