היא כבר לא חרמנית. מעוררת, רעבה שוב, חלשה, כחלחלה, רועדת מקור. הוא עוטף אותה במגבת ענקית ומחבק אותה, ומוביל אותה לסאונה. סאונה יבשה, גדולה, נקייה מאוד. בפינה אחת של החדר יש חבית קטנה, מלאה במים קרים מאוד. בפינה השניה דלי מים גדול ובתוכו ענפים גדולים של שיח או עץ שהיא לא מכירה. בדלי יש גם מברשת גלילית עשויה מזיפים רכים, טובלים במים החמים. בנוסף יש טבעות עץ עבות מונחות בפינה, והיא לא מבינה איזה צורך יש בהם בסאונה.
שם, לראשונה, האיש מוריד את כל בגדיו לידה. היא נהנית לראות אותו משיל אל בגדיו, ועוד יותר נהנית ממה שנגלה לה מתחץ לבגדים: גוף גדול, רחב, גבוה, מגמד אותה במימדיו, מה שכמובן מאוד מוצא חן בעיניה.
הטמפרטורות עולות. הוא שופך מים רותחים על האבנים וגל חום נוראי תוקף את כל הגוף שלה. עד שהיא מתעשתת, עוד גל, ועוד גל. היא מזיעה כמו שמעולם לא הזיעה, והוא נותן לה לשתות מים קרים מחבית קטנה בפינת הסאונה. שוב היא מרגישה מעולפת. הוא משכיב אותה על הבטן, פניה מונחים על מגבת וגופה ישירות על העץ הרותח.
הוא מתחיל להצליף בעדינות,כשרק קצה הענף ומעט עלים קשים פוגעים בגוף. ברגליים, בידיים, הלוך ושוב, דרך הגב, מקצה היד עד הרגל. היא נהנית מאוד. הצלפות עדינות, כמו ליטופים אבל הענפים קשים ומשאירים בעור הרך והלבן שלה סימנים עדינים מאוד, שנעלמים אחרי זמן קצר. התנועה הארוכה והאיטית לאורך כל גופה, מקצה כפות ידיה ועד כפות רגליה בתנועה אחת רצופה, מענגת אותה ומרגיעה אותה.
אחרי בערך 20 דקות, הוא הופך אותה על הגב, והשדיים הלבנים שלה נוטפים לרצפה נהרות של זיעה. העטרות המפוארות, כל אחת בגודל של צלחת קטנה, בהקו באור הסאונה העמום, מוצפות בדם ונוצצות בגומות זיעה.
הוא מצליף בעדינות שוב, באותן תנועות ארוכות ועדינות, המתחילות בחלק הפנימי של כפות ידיה ומסתיימות בקרסולי רגליה. הוא נזהר שלא לעבור דרך החזה, עוקף אותו בקשתות ענקיות, הענפים והעלים עולים על הבטן ויורדים ממנה עד לקצות הרגליים.
החרמנות גואה בה. היא מתאפקת לא להתנפל עליו, מזכירה לעצמה כל הזמן את מקומה וזוכרת שאסור לה לבקש ממנו סקס או ליזום פעולות, רק הוא יכול ליזום. בשיחת הפתיחה הם גם סיכמו שהיא לא תענג את עצמה כל זמן שתהיה במצודה, ולא תיזום שום פעולה שמטרתה עינוג עצמי. היא מתאפקת.
הוא לוקח ענפים לחים חדשים מהדלי ומעביר אותם, שוב רק את הקצוות, בתנועות סיבוביות מהחוץ למרכז על השדיים שלה, אחד אחרי השני, כשהוא מקפיד לא לגעת בעטרות. הענפים מכאיבים לחזה העדין ועושים סימנים ספירליים אדומים על העור שלה. כשהוא עובר על שד אחד השני מתאושש והסימנים נעלמים ואז מיד כשהם נעלמים הוא חורץ נוספים וכך לסירוגין. היא בקושי מצליחה להכיל את החרמנות שממלאת אותה.
כעבור כמה דקות הוא מתחיל בעיסוי העטרות, שמתבצע בעזרת העלים הגדולים והקשים יותר בחבילה. העלים המחוספסים שורטים ושורפים את העטרות המאדימות סביב פטמותיה.
היא משתגעת, תאווה שטרם חוותה בחייה משתלטת עליה; "תזיין אותי כבר, אני מתחננת!.”
היא צעקה את זה. אסור היה לה לעשות זאת, והיא היתה מודעת יפה מאוד לכך. בתגובה להפרת מה שהם קבעו הוא מפסיק את התנועות הסיבוביות העדינות ומתחיל להצליף בחזה כולו בכוח עם הענף כולו.
הכאב החד רק גורם לה לאבד לחלוטין את מעט השליטה העצמית שעוד היתה לא. היא ממשיכה להתחנן מפורשות שיגע בה, ואף מנסה לשלוח את ידה לעבר הזין העומד - הפרה בוטה עוד יותר של החוקים. בתגובה הוא מצליף בכוח הולך וגובר, עד שהענפים הלחים נשברים עליה. הוא משליך אותם הצידה, לוקח מהדלי חבילה חדשה, יבשה וקשה יותר, וממשיך להצליף.
הכאב מציף אותה. בכל הצלפה היא מרגישה התפוצצות שמתחילה בחזה, ואז שולחת ברקי חשמל לכל איבר תפוס בגוף שלה. הזרמים מרככים את איבריה, ומעבירים למוחה אותות עונג מסוג שמעולם לא הכירה.
ההצלפות גם מאיצות זרם הדם שרתח בתוכה. הדגדגן נאנק מעומס, נפוח מנחשולי הדם הממלאים אותו. כשהיא מרגישה שהוא שהגירוי נעשה בלתי נסבל, היא שולחת לדגדגן באיטיות את אחת משתי ידיה, מקווה שהאיש לא ישים לב.
הוא שם לב, ולפני שהיא מספיקה לגעת בעצמה הוא כובל את כפות הידיים שלה מאחורי גבה באזיקי העץ העבים שהרים מהרצפה. הוא ממשיך להצליף בחזה שלה עוד כמה דקות, מקפיד לכסות כל חלק בשטח גופה הרב בטביעות ענפים ועלים. כשהוא מסיים הוא מושך אותה החוצה מהסאונה, עדיין אזוקה.
הוא נותן לה לשתות מים קרים. הוא יודע שאין סיכוי שבמצבה היא תצליח לשלוט בעצמה, ובלית ברירה הוא משאיר אותה אזוקה. הוא שוטף אותה ומסבן אותה בעצמו, ואז מוביל אותה ערומה למיטה שלה בחדרה בקומה העליונה. הוא פותח לה את אזיקי העץ אבל מיד נועל את הידיים שלה שוב, הפעם למיטה עצמה, באזיקים מרופדים שהיו כבר מוכנים במקום.
היא מסתכלת עליו, עדיין בתאווה בלתי-נשלטת, עיניה מתרוצצות. “בבקשה... אני מתחננת...”
הוא מושיב אותה. “הגיע זמן המנה הרביעית."
כשהוא מקרב את הזין לפרצופה היא משתוללת, כמו חיה משחרת לטרף. פיה פעור לרווחה, הלשון משורבבת החוצה, ועיניה מתרוצצות לכל עבר כשהוא חודר לגרונה.
הוא מחכך את הזין בנקודת הרפלקס 20 שניות, ואז נסוג. מחכה קצת, ואז מכניס שוב, והפעם משייף את הנקודה 20 שניות. העיניים הענקיות שלה כמעט יוצאות מחוריהן, והוא נסוג ברגע האחרון.
הוא נותן לה לנוח דקה, ואז מכניס את הזין שוב, עד הסוף, ל-20 שניות נוספות. בשלב הזה היא עצמה כבר לא רוצה לשחרר את הזין, כמו אחז בה דיבוק. אפילו כשהיא מתקרבת לנקודה בה הרפלקס דוחה את הזין, היא שואבת אותו פנימה עד שהאיש נאלץ למשוך אותו החוצה בכוח.
אחרי ששלושה מחזורים של 20 שניות מסתיימים, האיש מסיים את האימון, ונוטש את נקודת הרפלקס. הוא מתחיל לזיין אותה בכוח בפה, הזין שלו ממלא את פיה וחלק מגרונה. מדי פעם הוא משחרר אותה לאוויר ואז שוב דוחף בברוטליות את הזין היישר לתוך הגרון, הולם בו בכוח.
כשהוא עומד לגמור הוא מושך את הזיין החוצה מגרונה ומשאיר את הכיפה בחלל הפה.
“זאת הפעם האחרונה להיום, הטעם צריך להישאר רענן בפה שלך עד הבוקר. תקפידי לספוג עם הלשון היטב.”
היא מהנהנת שהבינה, והוא מחדיר שוב את הזין כמה שיותר עמוק, מכה בדפנות גרונה מספר פעמים, ואז שוב שולף את הכיפה החוצה ומתפוצץ לתוך חלל הפה.
היא מספיגה היטב את לשונה בזרע, ומורחת כמה שיותר גם את דפנות הפה, החניכיים והשיניים. לאחר חצי דקה בערך, היא בולעת את כל הנוזלים שלא נספגו.
“לילה טוב שירה. היה יום ראשון מוצלח מאוד. מחר נמשיך לעבוד, יותר קשה.”
הוא משאיר אותה אזוקה למיטה, ערומה, רעבה, ללא יכולת לענג את עצמה, חרמנית עד כדי שיגעון. במצלמה שמותקנת מעליה הוא מוודא מחדרו שהיא בסדר, צופה בה מתייסרת בכאבים נוראיים ובחרמנות שבקושי משאירה אותה שפויה. רק אחרי שעתיים של ייסורים היא נרגעת ונרדמת, ואז גם הוא מרשה לעצמו להירדם.