לפני 17 שנים. 30 במרץ 2007 בשעה 20:55
הוא כמו צל בחלון
סוגר ת'וילון
חושב עלייך
ורועד ממגע,
כולו דאגה
מלאבד אותך
לא לחלום עלייך
הוא השקט שהאיר
היופי שבשיר
כמעט בלי אוויר,
למגע ידייך
וכבר מוכן להכל
להתאדות וליפול
הוא עבד, הוא חול
אפר לרגלייך
אני יכול להיות גס
לא מנומס
שם פס
דופק פנס
לירות עלייך
אני יכול להרוס,
לא לתפוס
לפתוח פח
לזרוק אותך
לחיות בלעדייך
הוא בורח ממך
פוחד מגופך
הוא נוגע לאט
מתקרב וכמעט
מוותר על עצמו בשבילך
בשבילך..