טוב בטח עוד 4 שעות
יותירו לפרסום
#זה לא פוסט מבזק חדשות#
היום, בדיוק אחרי יום שכתבתי פוסט על יום העצמאות
שאין מה לחגוג.
האסון הזה בעזה
מוצאת את עצמי שולחת מלא הודעות
למשפחה
לחברים
למי לא
גם לו,אפילו שהבטחתי שלא אשלח
במיוחד אחרי מה שגיליתי
החיים ממשיכים.
אז אחד אומר וואו איזה נס קרה לי
השני אומר אני בסדר,מדברים עוד קצת
וככה לכל מי ששלחתי
יודעת מי נמצא ואיפה כלכך עקבית..
נרדמתי מוקדם מיד שהאחרון מבניהם כתב לי
חלומות מזעזעים ממש
שומעת אמהות בוכות
רואה בחלום מלא בלאגן המון רעש
ואז התעוררתי אחרי שעה? שעה וחצי?
וראיתי את האחרון
שכתב אני בסדר,ועוד משהו
האמת? רגועה.
צ'יל.
בערך
הבעיה ש6 בבורר מתקרב.
לא אוהבת את 6 בבוקר...
ערב מתיש נפשית
אז "סבבה כולם בסדר.."
ואז חבר מודיע שהתחילו נרחב ביו"ש
והוא יודע למה הוא מודיע לי
יש לי שם מסתערבים
בעיקר אחד חמוד כזה
ועוד כמה חמודים
עכשיו אי אפשר לשלוח הודעה
מיום שבת לא דיברתי עם אף.אחד מהם
כן זה קורה העילמויות,שהם בתפקיד
הוא בעיקר..
איזה מצב משובש....
דווקא כששקט ,זה מוזר
מסוכן
וכשרועש,זו שגרה...רגילים
