לפני 6 חודשים. 13 במאי 2024 בשעה 8:39
בבית הספר של הבת
כמו בכל שנה,איתה.
תומכת בה מחבקת בזמן הצפירה
המפחידה לה..
השנה במיוחד..
לה מפחיד,לי כואב,כואב בכל הגוף.
היא חיבקה אותי כלכך חזק
שהרגשתי שאני נופלת מכאב, לא נפלתי
כואבת בשקט.
מסתכלת מסביבי
ילדים ,ילדות, נערים, ,נערות
כמה הם עברו ב7 חודשים האחרונים..
רואה את הילדים הקטנים מתכווצים כשמתחילה הצפירה..
מרגישה את הלב שלי נשבר שוב ושוב
רואה את הבן הקטן שלי עומד דום כמו גבר חזק
אבל הוא יודע ואני יודעת... מה הם עברו
מה כל המדינה עברה...
דומעת... כן
המורה שלו (הצ'ילבה שלי)
קולטת אותי במסע ניסיון לנשום להרגיע
מביטה בי,אני בה
כן מורתי,אני בנאדם.
עם רגשות, מסתבר.
תם הטקס ..
#נכתב בלייב#
