בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Formidable

Je Hell.n
לפני 10 חודשים. 23 בינואר 2024 בשעה 19:30

אני בסלון הוא בחדר, שעות...

מדי פעם מבקרת אותו

או שהוא ישן

או שהוא בשיחה

או בכלל בפלאפון 

 

הכנתי ערב

 ממש שכנעתי אותו לאכול...

כי ברור שאין לו תאבון

 

אני לא אוהבת לשכנע לאכול

אצלי זה לא מתקבל על הדעת 

 

(כן כן אני בעצמי חוטאת בהרעבה עצמית לפעמים שאני בדאון או סתם תקופות קשות)

 

אבל יש פה חיים ואי אפשר לעצור אותם

 

אני מבינה את הכאב והצער,באמת.

אבל...

יש פה ילדים שצריכים את אבא אחרי לימודים או סתם לשחק..

או לדבר שטויות ..

 

בצד השני שלי, לא דברנו היום אני והשני

אין לי מה להגיד לו

אני לא טובה במצבים כאלה

 

כשאחותי מתה כל השבעה לא דיברתי

לקח לי שנים לבכות את מותה

וחיפשתי את הפנים שלה בכל בנאדם שנקרא בדרכי..

אני פשוט לא טובה בזה

 

הבסטי לא מחובר די הרבה זמן

מהרגע שהודיע לי וממש  דיבור קצר.

 

בסדר מובן לי

 

ושזה מכה שוב, אצל משפחה שהקמת 

זה מטלטל.

 

שוב נרדמתי והתעוררתי ונרדמתי והתעוררתי 

 

ובא לי לישון! רק לישון. 

 

איזה יום מסוייט קשה עצוב

 

פה נכנסת,יוצאת

מנסה למצוא הסחה.

 

בא לי לישון ..רק לישון

בא לי דובי ענק..ולישון איתו

 

 

לפני 10 חודשים. 23 בינואר 2024 בשעה 16:20

נרדמת מתעוררת

ושוב ושוב

רוב היום 

 

האמת שגם הייתי עם משה

הוא כלכך עצוב

ואז העלתי בפניו, העיקר שדיברנו אתמול על סופש בצפון

כמובן שבוטל.

 

אנחנו במיטה שוכבים אחד ליד השני

מלטפת לו את היד

ואומרת לו שאני מצטערת כלכך..

שאין לי מה להגיד

הם עבדו שנים באסף הרופא..

ואחרכך הוא עבר לחיפה..

 

הוא אמר לי הלן

3 חודשים,  תראי כמה קברנו

איתן מתן,אחים של חברות שלך

אחים של חברים...

חברים...

 

ואני בשקט

מקשיבה.

אומר לי אני לא הייתי במצב כזה בחיים שלי

זה כלכך עצוב,אני מרגיש בלופ 

וחיבקתי אותו

ונרדמנו.

 

התעוררנו אחרי 20 דקות

והוא כזה מהורהר חושב

אני בשקט.

מחכה למוצא פיו

 

אומר לי את יודעת, זה דילול אוכלוסין

אמרתי לו שלדעתי זה יותר בכיוון של כמו ברווזים במטווח

לא מבינה למה לעזאזל לא מזיינים אותם מהאוויר ..

הוא אומר שהמדינה הקריבה אותם 

24 פרחים 

ביום!

 

אני בשקט..מנסה שלא לחשוב יותר מדי מנתקת הכל כרגע כדי להיות איתו

הוא קורא על המקרה הוא מסתכל על הדף של אסף הרופא והוא מדבר עם חברים ... הוא נשבר,הוא פשוט שוכב ולא קולט מה מולו

ושוב,נרדמים.

מתעוררים שוב אחרי 20 30 דקות

מסתכלת עליו מחייכת חצי חיוך כי אני שותקת היום!

כי אין לי מה להגיד

 

בנתיים הודעות, בסטי מודיע...

וגם המגבניק 

טוב דיברנו אבל..לא דיברנו

 

לא נעלמתי 

אין לי מה להגיד, פשוט...

אני פה לשמוע ולהקשיב

 

 שקט בבית

שקט קיצוני  מתוח קשה ממש

 

שרועה על המיטה 

חברה מספרת שהיא עצובה כלכך 

כל המדינה מתאבלת

 

ולי נשאר לנחם 3 אנשים 

3 חברים, 

ולישון 

"כשאת ישנה את לא עצובה.."

❤️‍🩹

 

 

שוב נרדמת 

לפעמים עדיף לישון המון 

מלהתמודד...

לפני 10 חודשים. 23 בינואר 2024 בשעה 13:16

היום הזה עילוי

ממש 

 

מעניין אם יש יותר גרוע

כי האמת לא מרגישה שהגעתי לשיא

 

טוב היום התחיל כבר אתמול בערב

לפני משחק של ביתר הפועל

(ברור שביתר לקחו)

 

האמת מי בכלל ראה את המשחק,היה ברקע ואני עם הפלאפון 

 

והבוקר התחיל יופי יופי אז לא ב6 בבוקר

 אם כי ב7 וחצי בבוקר הותר לפרסום. 

 

ואז נזרקה מילה שהעליבה,יעבור

טוב בחרתי להעלב. 

צריך להכיל גם את הצער של האחר

וזה לא היה לי באותה שניה שקמתי משינה!

 

ואז המגבניק שאיבד

ואז משה שאיבד

ועכשיו הבסטי שלי שאיבד

 

עוד משהו?? עוד מישהו? כי אני לא מרגישה בשיאאאא

 

אני צריכה את הפיק של השיא!!!

 

כוס רבאק

 

 

לפני 10 חודשים. 23 בינואר 2024 בשעה 11:16

מתכתבים מדברים

אני פחות סבלנית

הוא פחות רגוע

שילוב מושלם 

לנשום שנינו, הוא סופג ואני סופגת

 

הוא מספר לי שכמה חברים שלו נפלו

והוא ממש עצבני

סיפרתי לו שחבר של משה נפל

וגם משה עצבני וכועס ועצוב 

 

הוא מספר לי 

אני קוראת...

הוא מבקש שוב סליחה על אתמול 

בלילה, שלא ענה

הוא מבולבל. עצבני עייף

 

מספרת לו שזה בסדר

גם אני קצת על קוצים

ומותר גם לא לענות

או לא לדבר

או בכלל לשתוק. 

 

ואז זה בא

"לא הבנת שאני רוצה להיות קרוב?"

ואז יש לי דה ז'ה וו היסטרי

 

ואני לעצמי

או הנה משהו שלא קראתי המון זמן

 

אמרתי לו שאני לא חושבת שזה טוב.

שיש לו דברים חשובים על הראש בטח בתקופה זו

ושתכלס, אין לי הרבה זמן להשקיע בזה

 

אני אחכה.

אני עקשן

 

לא עניתי לו מעבר לזה

 

אין לי כוח לזה שוב!

אני על קוצים אין לי סבלנות יותר

זהו פקעה היום בבוקר!

 

ועם זאת מכילה 2 גברים 

אחד נשוי לי

השני ...כן.

 

סתם נעלבתי מהיום הזה

לא בא לי

חוזרת לישון. 

 

לפני 10 חודשים. 23 בינואר 2024 בשעה 6:51

שוב בוקר

שוב עצבים שוב עצב מר וקשה

הנופלים 

כולם עצבניים

כולם עצובים

יש להכיל את כולם

אנחנו 3 וחצי חודשים בתוך אסון לאומי שלא נגמר!

 

כל יום נופלים חיילים

כל כמה זמן מראים לנו סרטונים של חטופים 

שבסוף ..נרצחו.

 

עברנו עוברים עוד משבר על החטוף ממשפחתו.

ועכשיו , יושב שותה קפה

ופתאום 

"יואו שיט מתן!"

חבר שלו.

חבר יקר שלו שנפל אתמול.

 

אני בשקט לא אומרת מילה 

מסתכלת עליו

איך הוא שוב נשבר 

איך הוא שוב מתפרק...

 

ואני? בשקט...אין לי מה להגיד בכלל.

לפני 10 חודשים. 21 בינואר 2024 בשעה 21:59

האמת 

אני סתם מגעילה אליו

הוא כזה חמוד מתוק 

 

ורוצה להתקרב

אני לא יודעת איך לקבל אותו

 

הוא די בסדר

חוץ מתקרית הקובי פרץ על הבוקר

😊 הכוונה הייתה טובה

 

 

אוף...זה טו מאץ בשבילי

 

אין לי כוח שוב...

 

מחר נפגש נדבר

אין לי הרבה מה להגיד בכלל....

 

חסומה.❤️‍🩹

 

לפני 10 חודשים. 21 בינואר 2024 בשעה 21:04

היום נאמר לי שאני צריכה לקבל החלטה,  קשה שתשפיע על העתיד והחיים שלי

 

זה שינוי קיצוני משמעותי

ממש קיצוני

 

טוב, ידעתי שזה יגיע 

לא ידעתי מתי

 

וזה באמת קשה וכואב נפשית...

 

אבל אני עובדת על עצמי

בניתוק רגשות

 

וכן רציתי לבכות עד מוות

אבל לא.

אני לא אבכה עוד 

מיום ..חמישי לא בכיתי

ולא אבכה, טוב לא בכיתי

רק דמעתי לשניה זה לא נחשב 

 

ישבתי במרפסת בשקט

על סף בכי 

לא, 

אמרתי לעצמי שאני לא בוכה

לא זוכרת כזה כאב חד

לא זוכרת כזו מכה שנפלה עליי

מרגישה בתוך סיוט שלא נגמר

 

כאפה על כאפה

בעיטה אחרי בעיטה לתוך הפנים

 

לא בוכה לא דומעת

אבל כואב, מכל כאב שחשתי עד עכשיו.

 

הולכת לפה,הולכת לשם

מחפשת מה אני אמורה לעשות 

תשובה פשוטה

לשאלה קשה. 

 

ושוב שיעול

ושוב החום עולה

צריכה להחליט

 

אין למי לפנות אין למי לספר,להתייעץ

400 חברים

800 בני משפחה

ואת לבד.

טוב לא באמת הייתי בכלל מדברת

 

אז?

הנה הלילה הגיע

החושך יורד

ואיתו באים השדים.

 

לא החזרתי תשובה 

 

אני יודעת שזה ישנה לי את החיים לטובה

אני יודעת שזה יציל אותי

אבל המחיר מאד מאד כבד,וקשה וכואב. 

 

זה צריך לקרות.

 

וזה יקרה

 

פשוט צריכה זמן לעכל

ולנסות למצוא איך להסביר..

לעצמי בעיקר..

 

 

לפני 10 חודשים. 21 בינואר 2024 בשעה 11:06

משה

הלן בואי נלך צימר בצפון 

אני את הילדים והכלבים

 

אני

עד הצפון??? מה פתאום אין לי עצבים 3 שעות נסיעה

כבר אילת זורם!

 

משה

יש רקטות באילת... (מתעאווז עליי)

 

אני

לא כי בצפון נורא שקט

שלא יירו לנו נ"ט לצימר חעח

 

משה

טוב חפשי מקום ניקח שבוע חופש

גם את צריכה.

 

אני

מה שבוע? הלו מלחמה 

לימודים 

יש לי עניינים...

you know...

 

משה

טוב אז סופש בצפון בחיאת הלן בא לי

טבע וירוק

 

אני

ואני בא לי קניונים ומלון!

 

משה

טוב חפשי משהו קרציה יאללה נשנה אווירה גם ככה עכור פה  מדי

 

אני

עכור... שואה. 

יאללה מחפשת.

(האמת לא בא לי צפון אין לי סבלנות לנסוע כלכך הרבה,)

וגם..אם חבר יידע אני בצפון הוא קורע אותי שלא אבוא אליו

ואעעע

או אילת או מרכז

נראה איפה יותר מסוכן 😇

לפני 10 חודשים. 21 בינואר 2024 בשעה 7:24

And The People Bowed And Prayed To The Neon God They Made

 

 

 

כי תמיד זה טוב לשמוע אותו 

 

 

אשששש היום אנייי

איך בא לי שמש....חמה!

 

לפני 10 חודשים. 20 בינואר 2024 בשעה 17:18