נרדמת מתעוררת
ושוב ושוב
רוב היום
האמת שגם הייתי עם משה
הוא כלכך עצוב
ואז העלתי בפניו, העיקר שדיברנו אתמול על סופש בצפון
כמובן שבוטל.
אנחנו במיטה שוכבים אחד ליד השני
מלטפת לו את היד
ואומרת לו שאני מצטערת כלכך..
שאין לי מה להגיד
הם עבדו שנים באסף הרופא..
ואחרכך הוא עבר לחיפה..
הוא אמר לי הלן
3 חודשים, תראי כמה קברנו
איתן מתן,אחים של חברות שלך
אחים של חברים...
חברים...
ואני בשקט
מקשיבה.
אומר לי אני לא הייתי במצב כזה בחיים שלי
זה כלכך עצוב,אני מרגיש בלופ
וחיבקתי אותו
ונרדמנו.
התעוררנו אחרי 20 דקות
והוא כזה מהורהר חושב
אני בשקט.
מחכה למוצא פיו
אומר לי את יודעת, זה דילול אוכלוסין
אמרתי לו שלדעתי זה יותר בכיוון של כמו ברווזים במטווח
לא מבינה למה לעזאזל לא מזיינים אותם מהאוויר ..
הוא אומר שהמדינה הקריבה אותם
24 פרחים
ביום!
אני בשקט..מנסה שלא לחשוב יותר מדי מנתקת הכל כרגע כדי להיות איתו
הוא קורא על המקרה הוא מסתכל על הדף של אסף הרופא והוא מדבר עם חברים ... הוא נשבר,הוא פשוט שוכב ולא קולט מה מולו
ושוב,נרדמים.
מתעוררים שוב אחרי 20 30 דקות
מסתכלת עליו מחייכת חצי חיוך כי אני שותקת היום!
כי אין לי מה להגיד
בנתיים הודעות, בסטי מודיע...
וגם המגבניק
טוב דיברנו אבל..לא דיברנו
לא נעלמתי
אין לי מה להגיד, פשוט...
אני פה לשמוע ולהקשיב
שקט בבית
שקט קיצוני מתוח קשה ממש
שרועה על המיטה
חברה מספרת שהיא עצובה כלכך
כל המדינה מתאבלת
ולי נשאר לנחם 3 אנשים
3 חברים,
ולישון
"כשאת ישנה את לא עצובה.."
❤️🩹
שוב נרדמת
לפעמים עדיף לישון המון
מלהתמודד...
