שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Formidable

Je Hell.n
לפני חודש. 7 באוקטובר 2024 בשעה 9:39

קולטים שעברה שנה? שנה!

שנה של לחימה (ללא הישג של שום מטרת לחימה

ובואוווו!!! אני מדברת על עזה)

 

 

לחשוב שלפני כמה חודשים כתבתי על החוויה האישית שלי לגבי שואת גרמניה

 

מקסימום, הייתי מתעוררת בבוקר

עם תחושה של טוב נו הבנתי, שואה

יאללה דומיה מי שיעמוד יעמוד,

וזהו שלום ביי עד שנה הבאה. 

 

הבוקר,לא.

הגוף הטראומטי שלי העיר אותי ב5 וחצי

הייתי ערה עד 7 כי

6:29 הכל התחיל,ככה התעוררתי, התעוררנו 

 

(כטבמ בראשלצ?)

 

בשקט,בפלאפון. 

לא מבינה למה אני בכלל ערה

6:29  מסתכלת על השעון

 

אומרת לעצמי,הפעם אף אחד לא יפתיע אותי

לא הפעם!

דרוכה. יותר מדי דרוכה.

שקט...אחרי דקות ספורות וארוכות

התראת צבע אדום בעוטף.

 

(אני בהלם..)

 

נרדמתי ב7, התעוררתי 

קמתי אל בוקר דכאון, קשה

אני חושבת שאולי גם קצת כועס,כעס עצמי

 

#הילדים איתי בבית שיהיה ברור#

 

למה כעס עצמי?

 

אולי כי אני עוד חיה את זה?

נרצחו משפחה באופקים

הדוד של בעלי (כן כן לא יודעת להסביר בדיוק מי שיודע יודע והבין)

חברים שנפלו בעזה

חברות ידידים מכרים

שנרצחו במסיבת הנובה

 

ואני במקום להמשיך הלאה

תקועה,כן.

מרגישה את זה 

תקועה ביום הקשה הזה..

 

כל אדם שעובר לידי בעל חזות ...

אני בוחנת אותו מכף רגל ועד ראש 

מסתכלת אולי יש נשק אולי סכין מביטה עליו

סוקרת את המבטים שלו

אפילו שזה בשניות כעובר אורח

במיוחד במקומות הומי אדם.

קניונים או סופר 

או בכלל,

קולטים שלא ירדתי מהבית לגינה,טוב פעמיים וגם זה בקושי,כל השנה.

היום. שנה

 

שנה, רק לאוטו וחזרה לבית

רק עם האוטו ולרוב מקומות סגורים

שאני יודעת שיש מרחב מוגן/לאן לברוח...

(חוץ מכמה פעמים שהיה איתי אדם חמוש)

 

וים? לפני שנה,(של לפני האסון) ושנתיים

הייתי שורצת בים..

 

כן די "שרצתי" בים השנה

אם לבד אם לא לבד

אבל מרחוק, ועם רכב כמובן.

אחרת לא הולכת גם בצחוק

עומדת כמה דקות אל מול הים והולכת

אין לי כוח לעמוד מולו.

 

מבינים שעברה שנה?

שנה

איזה פשוט אה?

שנה!

שנה של ירי 

שנה של אי ודאות

שנה של צער 

שנה של פחדים,

שנה של אבידות בנפש.

שנה של בכי

שנה של לוויות וזיהוי גופות

אווחחח כמה אני שונאת את המילה גופה

שנה של משפחות שמתפרקות אחת אחרי השניה

שנה של ..של מפונים ועקורים שאינם בביתם

שנה של בכי סיוטים פחדים 

שנה של אזעקות,ושל ילדים ומבוגרים רצים

בורחים על נפשם חסרי אונים. 

שנה של חיילים שאינם בבית

שנה של ילדים שגודלים ללא אביהם כי הוא שומר על המדינה

שנה שלמה שאמהות לא רואות בעקביות את ילדה/ן

כי הם שומרים על המדינה

שנה שהחיילים היקרים שלנו שומרים על הבית

בגופם בנפשם.

 

שנה של..

פוסט טראומה שלעולם לא משנה כמה שנטפל בה

זה לא יעבור,נלמד לחיות לצידה.

 

מקודם ראיתי את הסרטון של איתן לוי,

למה? כי אני מפגרת.

 

ראיתי באחת הקבוצות 

יש לבן של משה יותר גרפי

הציע לי- לא!!! תודה!!!

מספיק מה שראיתי ועוד בצנזור

 

לא מבינה למה להכות בנאדם שצרחתם במו ידיכם???

מה נראה להם הוא יקום לתחיה??

 

כן כן ראיתי את הרכב שלו

וראיתי איך הוא בתוך הבאגז' זרוק מת

ונחטף ברכב שלו...

כן ראיתי.

🕯🕯🕯🕯🕯🕯🕯🕯🕯🕯🕯🕯🕯

לצערי ראיתי עוד דברים שלא צריך

שוב.

 

 

ואם לומר את האמת

יש דברים שראיתי,ושמעתי

בעיקר של ילדים,

זוכרים את הילדה המתוקה שצורחת מתוך רכב שחור?

שרצחו את ההורים שלה? (כן הצילו אותה ואת אחותה הקטנה)

 

יש סרטון שראיתי,לצערי.

שילדה קטנה בסלון... שואלת את הוריה

למה הם רוצים להרוג אותנו...

ועוד כמה.

לא,זה בראש כל הזמן.

 

 

שנה לא כלכך טובה האמת.

בכלל לא.

 

היו רגעי אושר.

קטנים.

חיוכים 

צחוקים

אבל התחושה מ7/10/23 תמיד ברקע....

 

 

שנה של אבל וצער.

 

ונזכור את כולם..

 

 

 

לפני חודש. 6 באוקטובר 2024 בשעה 7:31

וואי ועוד אומרים לי

למה את עייפה כלכך את לא עובדתתתת

אה באמת?!???!

 

והסידורים? והריצות על הבקרים?

והמורים והמורות

ופגישות ומי שישמע אני ראש הממשלה

10:26 ואני אחרי 3 פגישות

זה נראלכםםםם הגיונייייי

 

4 כוסות קפה ביום!

 

יאללה לפגישה הבאה...

וואלה אנשי עסקים פחות עסוקים ממני 

 

לפני חודש. 4 באוקטובר 2024 בשעה 21:17

 

ואיך אני אוהבת....🤤🤤

 

 

#CHAR...MED#

לפני חודש. 4 באוקטובר 2024 בשעה 6:36

 

#CHAR...MED#

לפני חודש. 2 באוקטובר 2024 בשעה 3:42

כן כן,למי שקורא אותי בקביעות

אין ספק שאתם תקראו הכל.

אבל זה קצת ארוך :)

 

 

 

טוב, אז אחרי ערב מאד מורכב.

 

פיגוע רצחני מאד קשה

והמתקפה...

שבטח כולם חוו אותה,הפעם כל המדינה, ממש מקרוב

 

אם לומר את האמת,ורק.

ברגע שדוצ המאד לא אמין

אמר שאין איום מאיראן כרגע

אמרתי טוב יאללה ניקח הילדים נסדר ממד

שגם להם תהיה את התובנה שקורה משהו וצריכים להיות מוכנים

 

חברים של הילדים אצלי..

הם כזה גרים בבניין..

 

ברגע שאמרו לתושבי דן להיות ליד מרחבים מוגנים

אמרתי לעצמי, שלפני חצי שעה לא היה איום איראני 

 

"טוב ילדים שלי כולכם לממד!"

 

משה נכנס לפאניקה,הלך יאללה יאללה לממד זריז

"אמא אמרה..."

 

ולי הוא אומר: הלן אבל זה לתושבי דן

מה הקשר אשקלון..

 

חייכתי לו אמרתי סבבה בא לי ממד

התגעגעתי לימים עם הממד.

 

(לא תמיד הוא מבין מה שאני מבינה..)

 

ואז החברים יוצאים נכנסים ואני יאללה מספיק

אחת מהאמהות שלהם

מה הלן מה ממד זה לא פה

לא ידעתי שאת ככה היסטרית...

 

לא עונה,מחייכת

וממשיכה בפלאפון..

 

לא עברו 5 שניות מהמשפט המטומטם שלה

וכולם כולל כולם ואני מדברת על נוכחות בלתי מבוטלת של מכשירי פלאפון של הילדים, של ההורים והאמא המאד לא חכמה בלשון המעטה.

 

כולם קיבלו את ההתראה,שהורידה לכולם את הלב

(ובינינו, היה עדיף המתקפה בלי ההתראה הזו)

איזה רעש

איזה פאניקה 

הילדים שלי  ממש נבהלו ברמות ששכחתי שהן קיימות 

מהבהלה הבת שלי פשוט העיפה את הפלאפון אליי 

 

והתחלנו,הפלאפון שלי התחיל לזמר

(מקריא ישובים של צבע אדום)

(צבע אדום ברקע,) 

(וכמובן פיקוד העורף, בפלאפון)

 

3 אפליקציות מקוללות! 😁 

אבל תמיד זה היה ככה משומר החומות. 

לכו תבינו.

 

בכל מקרה האמא לקחה מהר את הילדים שלה מן הסתם 

(ואני מנסה להבין למה היא בפאניקה,למה שאמרנו זה בגוש דן..)

 

ואז אמרתי למשה,רצינו קניות היום...

מזל שביטלנו.

אמר לי 

אני לא יודע איך,כל פעם.

רוצים קניות את אומרת לא

וקורה משהו

רוצים תל אביב את אומרת לא

יש פיגוע 

(קרה פעמיים)

 

בלשית?😜

מכשפה?😜

 

אין לי מושג.

 

הבת שלי מתחילה חרדה

אני מסתכלת על הילדים שלי מהצד

כמובן טלויזיה ברקע, יש להם שאלות...

מנסים לענות בעדינות

 

לא לא סליחהההה ,מנסה לענות בעדינות 

ומשה הגאון עונה כאילו הם בגילו 🤣

ואני ,מאמע בחיאת הם קטנים בעדינות.

(מבינה שהוא נלחץ)

 

מתכתבת עם חצי עולם

חברה טובה,שבאמת מאד מאד איתי ברגעים קשים מאד מאד במיוחד 7/10

❤️❤️❤️

 

ועם הקבוצה של החברים הקרובים בוואצאפ

נופלים הקווים, חוזרים.

יאמר לזכות הwifi שרד!

 

אמא שלי בפאניקה

הלןןן איפה את לכי לממד,

אמרתי לה נכנסתי לממד 40 דקות לפני המתקפה

 

וברקע כמובן הפיגוע, מה הלוז שם

כל הכבוד לכוחות הבטחון על האומץ ועל הגבורה הזו, באמת. העם מפתיע אותי בכל פעם מחדש.

 

ובנתיים מרגיש שעות בממד

אמאלה..והקבוצות והחברים והמשפחה

הכל מלא הודעות, והאפליקציות שלא שותקות.

 

והבת שלי בפאניקה

והבנים בלחץ

והכלבים שלי..מסכנים נבהלו

לוקאס עליי בוכה ונובח

אפילו משה קצת נלחץ

ואני? קור רוח, צחוקים (ממש,רק למראית עין לכולם שם בממד!)

 

פתאום בא לי פלאשבק מפחיד על 7/10

ככה זה הרגיש עם הירי הלא פוסק 

והישיבה בממד 

והפחדים של כולם

האמת היה לי קצת קשה ניסיתי להדחיק

הצלחתי קצת כי באיזשהו שלב אני חושבת שפשוט אכלתי ניתוק של החיים...

לא בטוחה שמישהו שם לב מהדרמה שהייתה שם 

אבל היו לי כמה דקות ארוכות של שקט...

 

באיזשהו שלב.

הלכתי לשכנה,יש לה ילדה עם שיתוק מוחין. 

לראות שהיא בסדר כמובן,

הפסיקו האזעקות באשקלון לכמה שניות 

ומשה יצא למרפסת

והילדים בממד

(דוגמא לא טובה)

 

דיברנו היא בלחץ הילדים שם קצת לחוצים...

הגיוני,הבאתי להם קצת לנשנש מתוק מלוח 

הצעתי שיבואו אליי, 

 

אמרתי שאני אחזור

חזרתי הביתה ההיא מרוב פאניקה התקשרה אליי

הלן שוב אזעקות לכי לממד

אמרתי לה אני דלת לידך יא גנובה ח

את בממד? אמרה כן

לבוא? לא.

 

הלכתי לילדים,משה הגאון 

במרפסת פתאום אומר לי יו הלן רוצי לממד 

בואי בואי חחח

זה מלאאא רקטות פה

נכנסנו לממד מהר 

(הכל עניין של שניות כן?)

הוא סגר את הדלת של הממד

אני מסתכלת עליו 

טוב, מים? חעח

 

ראיתי את הבת שלי רגועה

אמרתי לה מה כפרה מה איתך.

אז הראתה לי את הפלאפון 

היא בקבוצה עם חברות

והן מתכתבות

ומרגיעות אחת את השניה...

זה היה מדהים לראות את זה 

פייר התרגשתי,מודה.

 

 

ערב שלא נגמר...

בסוף יצאתי מהממד חלאס נו

וראיתי בשמיים מלא 

ואני חושבת שנפלו רסיסים בבניין מלפנינו 

כי ראיתי כמו כדור אש נוחת במהירות..

 

נרגעו כולם, הסטרס קצת ירד

פתאום 4 בני אנוש 

אמאא,הלןן

רעבים 

מה לא הזמנת פיצה בסוף?

חח לאא! לא הספקתי.

 

עכשיו לכי תאלתרי

ל3 גברים מה לאכול 

ולבת קטנה מפוחדת 

מה לאכול 

בסוף מצאתי מה 

אכלו כמו מלכים

 

הבכור נרדם ראשון. 

אחרי זה לדעתי הקטן

ואז אני

הבת

ומשה 

 

#השעה עוד לא #23:00#

 

ישנו כל הלילה (סופסוף לילה שלם,אני.)

לא ראיתי לא שמעתי כלום.

ב5 וחצי התראה,ירי בצפון.

התעוררתי ומאז לא נרדמתי 

לא נורא יום ארוך ..

 

ועדיין

ובתוך כל הכאוס הזה...

מקבלת הודעה, מהשחקן החביב.

"איזה ערב..."

מפתיע שהוא חשב עליי ! חחח 

הוא עבר לי במחשבה הכוללת שראיתי בהתראות 

"אשדוד .."

 

 

 

ומחבר אחר שלא ציפיתי,כי רבנו

או התווכחנו.

והייתי בטוחה שזהו

 

היו שברירי שני של רגעים קסומים 

..

 

כן בטח.

 

יאללה יום ארוך לפני! תודה על הקריאה של החפירה

❤️😜🏆

 

לפני חודש. 30 בספטמבר 2024 בשעה 14:35

שיחה.

מהקצב ...זוכרים?

חחח (היה לי המספר שלו מזמן. לא חשוב..)

 

אבל לא היה לו את שלי,

בזמן שאני מבשלת תוך כדי מנסה להבין  מאיפה לו.

 

 

וגם

יצא טיל!

 

ובחזרה לקצב..

(איך לעזאזל השיג את המספר שלי,

ולא. לא שאלתי🙄)

 

מצד שני גם לא עניתי.

 חעח🙈

 

 

 

לפני חודש. 29 בספטמבר 2024 בשעה 6:22

התבטלה לי פגישה!

איזה כיףף

קמתי מה זה מוקדם

ובא לי להשלים נומה

 

אז יש לי שעה, התקלחתי 

נשארתי במגבת והופ למיטה

 

חבל שהוא לא פה לידי להנעים לי ..

 

בוקר פסטורלי של יום ראשון 

 

לפני חודש. 28 בספטמבר 2024 בשעה 20:21

 

ואז פורצת האמת שלך,

מה שמרתיע כל אחד

ובצדק

רק כי את אמיתית. 

 

ביחס לשאר...

כי זו את.

קנאית 

ישרה

בוטה

ובת זונה 

לרוב.

 

מי באמת מסוגל להתמודד?

 

חח לאמץ חתול?

 

מיאו

 

לפני חודש. 28 בספטמבר 2024 בשעה 18:38

יושבים, ערב קריוקי 

ורק היא מכירה את יכולות הקול הווקאליות שלי

 

ושאמרה לי 

הלן,תורך

 

מול 15 איש...

ממש קיסריה בקטן...

 

אוקיי, פרק אחר, 

לשיר!

 

היא בחרה את השיר הבת זונה🤨

אבל אלכוהול...זרימה...

 

לא שרה את כל השיר...

 

"איך הייתי יושב ובוכה בלילות בגללך מי יאמין לי?

איך הייתי כלכך מטורף אחרייך,  איך הרסת אותי, איך ספגתי המון אכזבות וכאב והלב לא הניח לי,  אוי הלב שלי...'

 

 

קמה,הולכת למקלחת ...

מתאפסת.

 

וחוזרת 

ובזאת זה נגמר.

 

היא זונה? כן.

 

ואני? זונה של רגש

שאינו בנמצא (ואולי כן,עמוק בפנים)

 

"החיים ממשיכים אז המשכתי.."

 

לפני חודש. 27 בספטמבר 2024 בשעה 10:54

 

כשהשבת מוכנה

והבית נקי

והכל ברוגע ובשלווה.