חשוב לציין שאני אוהבת את אמא שלי
רק שהיא...כמעט כמוני
בלי טאקט ובלי חשבון
ולי אין עצבים!
הולכת לאחותי אתמול בשארית הבוקר
אחרי ששיגעה אותי משעות הבוקר
לבוא,
לבושה כמו שרק אני אוהבת
(כן כן רק אני.)
ואימי שם, ידוע שאני לא מסתדרת איתה אמנם אבל ..אמא זו אמא.
-הלן, מה זה הגופיה הזו?
מה חם לי,
- כן אבל הציצי שלך בחוץ
אמרתי לה ברור כמו שאני אוהבת
- לא זה לא יפה ככה
כל אחד והדעה שלו
-לפחות שלא היה יוצא לך מאחורה
כאילו השומן
שמעי...לא אכפת לי
*ואחותי עומדת וצוחקת*
אז השתנה הנושא בדיוק לשניה
וחזרנו אליי
- הלן מה עם הרופא,
בסדר מה ? איזה רופא?
-של הציצי
אז חייכתי וחצי צחקתי
מה יש רופא? למה אני צריכה את משה??
אז היא צוחקת - כן אבל מה עם הציצי שלך?
לא יודעת נראה לי בסדר
לא? הוא לא יפה בעינייך?
בעיניי הוא מהמם אין צורך בשינוי.
ואז כזה נו הלן
- הבנתי באת בקטע ציני
לא,זה הכי טבעי שלי תרתי משמע
רוצה למשש?
*ואחותי בוכה מצחוק*
ואני רצינית
טוב קצת מחוייכת...
-את יודעת רזית..
באמת?
לא שמתי לב...
יש לי ולה בעיה מאד קשה...
היא שמנופובית
אני שמנה.
והיא לא מקבלת את זה
ואני כן
יחסי אהבה שנאה
ומרדנות ככה אפשר לסכם את היחסים עם אמא שלי
אבל, אני מתה עליה,בסופו של דבר...❤️
