היום אישתי הזבל הזו באה
אחרי כמה ימים שלא ראיתי אותה
כמובן אני אשמה
שנתחיל?
נתחיל!
אישתי: יא זונה מה חדש?
ארך לך השיער, התכהה
(נעלבה שראתה רק עכשיו)
אני:-אני בשלבי אבל על הבלונד
-- את רעבה? צמאה? יאללה בואי נשתה משהו.
אישתי: אני צמאה אלייך אבל את לא פנויה אליי
אני: לא כדאי לך אני ממורמרת ,מרה נורא
אישתי: זה רק האחרון שלך יכול להעיד
אני: תזכירי לי מי?
אישתי: הלכת עם שוטר יא שרמוטה
*@(#[÷ דודך לה פמיליה יודע?
נושלת מהירושה?
אני: לא יצאתי עם שוטר.
הוא קצין,
אישתי: מה צבעי המדים?
אני: שחור ופורמלי יותר כחול.
אישתי: זונה.
אני: אוקיי כלבה רעה, מקבלת.
אישתי: שוב זה רק הכחול-שחור יכול לספר, אגב מה איתו?
אני: נגמר כמו שהתחיל, בסערה.
אישתי: אוקיי,נחמה. שלא תהפכי למלשינה. למה נגמר? לקחת קשה?
אני: קשה? יאללה כולה נשיקות ואת יודעת... לא בדיוק...
ואז אמרתי לה משעשעת אותי המחשבה.
אישתי: שאת זונה של קצינים?
אני: לא, שאת קנאית מסריחה
אישתי: שמעי את על גג העולם
לא היו לך כאלה מצליחים...
אני: "מצליחים" בואי נעוף רחוק יותר.
האמת רק אחד בעיניי מצליח ויצליח יותר ממה שנדמה לו
והוא יודע,וגם אני יודעת
(בומים מטורפים פה,היא נבהלת.)
אישתי: אהה... נו מה איתו? עוד בקשר?
מחייכת מסמיקה קלות , מדליקה סיגריה
אני: כן הוא בסדר, מילואים בית משפחה...אני...
אישתי: מה?? מה????
אני: די נו
אישתי: כמה זמן לא דיברנו?
אני: שבועיים? איפה נעלמת?
אישתי: לקחתי הפסקה חלאס כמה אפשר לחיות אצלך ועלייך
אני: אוקיי את לא מפריעה
לרוב את חסרה
אישתי: לא נראה שהייתי, בסדר היית עסוקה...
אני: האמת שכן, נכון
היה מעניין עם הכחול,באמת.
אבל זה לא המשיך כי
..הוא יודע (ולא אכתוב פה)
כמובן סיפרתי לה
אישתי: ומה עם הירוק?
אני: יש לו שם
אישתי: אחח.. כמה שאת מגוננת
אבל אני לא יודעת מה השם שלו
למעשה כלום
אני: צנעת הפרט
אישתי: נו תספרי לי אל תהי רעה
אני: אך ורק אם יאשר,אם לא אז לא
יודעת לפני כמה ימים פניתי אליו בבקשה להראות פוסט שלו למשה?
אישתי: יופי שבכניקית שאת
ולי את תשאלי?
אני: לא.
ואז מגלה לה רק שהוא כחול עיניים
אישתי: כחול עיניים, לא את יש לך קטע עם עיניים בהירות
אני: כן,חולשה
אישתי: מה המוצא שלו?
אני: צ'רקסי
אישתי: יש דבר כזה?
אני: אממ נכחדו לא?
רמת האייקיו בקטע הזה לא כלכך הייתה בנמצא
אישתי: הלן?
אני: עדן?
אישתי: טוב,אז אין כחול?
אני: האמת אני אפילו לא יכולה להגיד שהתחיל משהו
זה נגמר לפני שהתחיל.
האמת אחותי?
אולי קצת טעיתי, כי..מרגיש לי חרא
אישתי: ומה עם השני?
אני: בסדר בקשר...
אישתי: רגע חזרתם?
אני: ---- לא,
אישתי: אני מכירה אותך,אני יודעת מתי את משקרת.
אני: לא.
בערך,זה לא נחשב בכלל.
אישתי: רגע,מה?
אני: עזבי כפרה זה לא חשוב,כאילו כן
אבל
נו את חוזרת או שתקועה על הנטושה?
התגעגעתי מלא
אישתי: לא. אני את מכירה אותי הולכת חוזרת.
אני: הבית שלך, את יודעת.
אישתי: האמת את נראת אש.
הייתי מזיינת אותך בלי בושה
אבל אין עליי מדים
אני: קנאית שאת.
האמת שאני חולה עליה
היא הכי טובה שלי,באמת.
וזה נכתב היום, כי כמו שכתבתי
אני מריחה אותך,חי.
אני יודעת שאתה שם.
