לפני חודשיים. 18 בספטמבר 2024 בשעה 12:44
הלוואי שיכולתי לשכוח
יש לי זכרונות כלכך קשים וכואבים
לא משנה במה ושל מה..
שפשוט לפעמים אני מתפללת שאעשה תאונה
או שאקבל אחת לראש
ואשכח.
מסוג הדברים שהראש לא מצליח להתעלם
אם זה געגוע או פגיעה
או כאב מסויים
תמיד אמרתי שאני מעדיפה כאב פיזי
על כאב נפשי
יש ימים שאני מקווה שאפסיק לחשוב
ולהרגיש
ויש ימים..שעדיף לא לקום.
האמת, הפחד הכי גדול שלי
מתגשם
פתאום לדבר על העבר
ולספר.
ולדון, על מותה של אחותי
או על אובדן כזה או אחר
ובכלל על הילדות
ועל האונס
ועל ההתעללות שחוויתי במשך שנים
נפשית רגשית
פיזית מינית
#כן כמעט כמו כל אחד ואחת באתר#
ועכשיו טיפול.
מתחילים מהתחלה
נכון, זה יעשה טוב מתישהו...
אבל..לא הוזהרתי
עד
כמה שזה קשה
מעייף
ומלא טריגרים
בא לי לברוח פשוט
כשאמרתי חופש (בהקשר לקעקוע)
לא התכוונתי
שהכנפיים שלי יישברו,שוב.
