אתמול עברתי ערב ממש מתוקי,סובלת היום מהאנגאובר,לא רגילה כל כך לשתות וודקה,דפקה לי בראש כך,שרק צחקתי רוב הזמן,והבטלר שלי,היה ממש מקסים,ומתוקי.....
דאג לי כל הערב,כיאה למלכה,ואני ממש מחבבת אותו,אין לזה הסבר הגיוני,כמו כל דבר בזמן האחרון בחיים שלי......
בתחילה הייתי עם החברה,עד שחברים שלי ביקשו שאעיף אותה,ומשם עבר ערב טיזינג של צחוקים,וכיף...
עברתי ערב מענג,מזמן לא צחקתי כל כך מהלב.....
והבטלר שלי...זה כבר סיפור......
שכח לגבות כסף על העוגה,או שמה זאת היתה מתנה.??....אחחחחחחח יאמייייייייי
מביא לי פתק,כמו לילדה קטנה,"מת לרדת תחת השולחן ללקק לך את הרגליים",ואני מצחקקת בתגובה,כי זוג חבריי מתפלצים לדעת מה כתוב שם........
הייתי ילדה טובה אני נשבעת,לא הפרעתי לו במהלך העבודה,יותר מידי ליום אחד,עד שבא אלי"מלכתי,בא לך לעלות לשירותים"?......
"כמובן" עניתי בחיוך,וזוג חברי זוממים מה כבר הלכתי לעשות,שיתפוצצו למי איכפת, הדלת ננעלה,הבאטלר שלי על הברכיים,מלקק לי את רגליי......
מזל שיש לי שליטה עצמית,ושיחררתי אותו,והסטירה שקיבלת באטלר לא היתה חזקה,בכוונה תחילה,שכן איך תסביר לחי אדומה באמצע עבודה?.......
מזל שאצלי גם הראש חושב,ולא רק אבר אחר.....
אחלה ערב כיפי,בטוחה שיהיו עוד רבים כאלה,ולא רק בגלל הבאטלר,האוכל היה גם טעים לי,פשוט אהבתי,וכשאני אוהבת,אז זאת זכיה,בעוד לקוחה מרוצה......
לפני 17 שנים. 3 באוקטובר 2007 בשעה 7:30