הצד המיסתורי האפל שלי....

לכולנו יש פגישות,פגישות עבודה,פגישות אהבה,פגישות חברות,פגישות התעלסות,פגישות של סתם,הכרות עם מישהו חדש,ואצל מלכה,יש גם פגישות שליטה.....בין היתר...
כל פגישה שלי,היא מיוחדת,מותירה בי טעם של עוד,אולי כי מיכוון שאני כל כך בררנית,עד שאני מוצאת לנכון לחשוף את עצמי,זה בגלל שהאנטואציות שלי לא מטעות אותי,אני סומכת על אלה שאני מתראה איתם,וכן תצחקו הם עוברים כל מיני מבחנים,,אומנם בקטנה,ואפילו הם אפילו לא מודעים,לתכונה הזאת שבי,רק לאחר הכרות,אני יודעת איך בחנתי או בדקתי,ויודעים מה? אני לא מצטערת על אף פגישה שהיתה לי,להפך זה רק מרים אותי יותר,לדעת איך לא להתמכר,לאחד ויחיד,האמת כל פעם שמכירה אחד שנראה כמו חלום,בסוף מתברר כהזייה גדולה,מעניין זאת אני שנותנת להם את הכוח הזה? להרגיש כל כך חלשים,ובו בבת כל כך חזקים?....

עדין לא מצאתי את התשובה,ונראה לי לפעמיים שפשוט מה שאני רוצה,פשוט לא קיים,אולי גם הוא חלק מהזייה,או פנטזיה שבראש שלי,ולא אני לא אחת שרודפת בצע וכסף,ואני לא אחת שבאה בדרישות של תקנה לי ותעשה לי,ובכל זאת,דוקא מהמקום הנקי שאני באה אליו,מעומק הלב,אני כל פעם חשה נפילה,כמו מעיין קפיצת בנג'י,ההתרגשות הזאת של לפני,הנפילה הזאת,כשהלב דופק,ואז העצירה והבום טראח שבא כמהלומה.....

ניסתי כמה פעמיים להתעופף מפה,להחליט שעולם השליטה הקסום לא יקרוץ לי,אבל מי שמתחיל פשוט מכור,ואני פגשתי דרך העולם הזה,אנשים מדהימים,רגישים,תומכים,חברים,והתמכרתי,זהו אני מודה,אין מה לשקר לעצמי,זה פשוט חלק ממני,ובדם שלי....למה להלחם במה שאני אפשר?
עדיף לקבל בהכנעה את כל מה שיום מביא,להנות ולשמוח,פאק החיים האלה קצרים,וגם כשעושה צעד קדימה,תמיד עושה שתיים אחורה,מי יכול להבין אותי,נראה לי שאפילו פסיכולג הכי מדופלם לא יצליח לפענח אותי...אני פשוט חידה לעצמי.......

ואנשים תמיד יהיו בדרכי,אם זה פה בכלוב,או בחיים הפרטיים,אם זה בתור ונילית,או בתור שולטת,על להכיר אנשים לא מוותרת,ואני זאת שבוחרת......

אוהבת או לא אוהבת......