שבת וינפש חשבתי לעצמי,אחרי מקלחת חמימה,מריחה ריחות של ליצ'י הפרי האהוב עלי ביותר,עורי סמוק וחם,כן אני מאלא שמתרחצות במים רותחים בקיץ,יוצאת אליו,הונילי שלי שכוב במיטה,מביט בתוכנית האהובה עליו,אני נשכבת בדיוק מהצד הנגדי,מניחה עליו את כפות רגליי,הוא כבר מבין את הסימן,מצפה לעיסוי,לוקח את בקבוק השמן,ומעסה את כפות רגליי,אני נאנחת בתגובה,מרגישה בשמיים,לאט לאט מתקרבת,עוד ועוד עד שקרובה אליו,מרחק שאיפה,ואז הוא תוקף אותי שוב בסערה,שואב את כל גופי בליקוקים סוערים,מנשק מפנק,עד להדהים,טוב הגעגוע משתלם בליבי חושבת....ידיו שעדיין חלקות מהשמן,עוברות בחושניות על כולי,מגרות וטריפות אותי,אני נמסה למגע שלו.....ואז כשאצבעותיו שוב פולשות לתוכי,אני פשוט משפריצה את כל מה שבי,והוא כבר צורח מהתדהמה,לא מבין כמה הנאה יש באצבעותיו,הוא הגבר שיודע לגעת בי,טוב מה הפלא שנים מכיר אותי.....אני שוב רועדת ,כולי צמרמורות של הנאה......מעין הרגשה של עילוי מהנשמה.......
לא תאמינו חיה בסרט,שוב הפרעה,דפיקה בדלת,צריכים להתעופף לביקור אצל אבא,מתלבשת בשמלה שחורה שרק אומרת"בוא תדפוק אותי",ואני הולכת לפניו מענטזת בכוונה,איזה טיזרית אני לפעמיים ממש בושה......
שבים הביתה,מתיישבת על הסלון,הוא מחזיק בידיו אפרסק לבן,מעביר אותו על גופי,ואז מלקק את המיץ...ואני לוחשת"אם כבר,רד על הברכיים,ותלכלך אותי כמו שצריך,",הוא יורד על ברכיו,לא הוא לא עבד,מחייך אלי,אני תופסת את ראשו בין שתי רגליי,מושכת אותו למרכז נשיותי......."}רוצה ללקק אותי"?? לוחשת בהתגרות ......
לפתע הוא מחבק אותי כל כך חזק,הוא זקוק לי אני יודעת,זקוק לכוח שלי,ואני מנחמת אותו,אומרת שיהיה רק טוב,הטלפון שלו מהעבודה מצלצל כל דקה....לפעמיים חושבת שאני חיה עם איש שעובד מקסימום בשב"ק.....
אני קמה למקלחת,הוא נשרך אחריי,מצמיד אותי חזק לקיר,מכניס את כף ידו הגדולה לעבר עכוזיי,ממזמז אותי,בפיו הוא לוקח פיטמה,נושך אותה באהבה,אני מתמסרת לו,פה אני לא מלכה,רק אישה.....מרים לי רגל אחת,נוגס לי בצואר......ואני כבר צורחת מהנאה....
תופסת חזק בראשו,דופקת לו מציצה לצואר,ופה הכל נפסק.......
"השתגעת"????
אני לא מאמינה, מביטה בו כלא מבינה,כאילו מה הקטע,"אז תהיה לך מציצה מבת זוגך,מה הבעיה פשוט לא קולטת,אני חיה רעה,ודורשת לקבל את המציצה שלי,"פולטת.....
"ומה אספר מחר בעבודה?"
די הפעם הקטע ממש הזוי,"מה צריך לספר ביכלל,למי אתה חייב דין וחשבון",קצת נעלבתי....בעצם הרבה נעלבתי,נמאס ליייייייייייייייייייייי,כל אחד עם הקטע של אל תשאירי סימן.....
אז ככה ,גליתי שאני חיה רעה,אוהבת להשאיר סימנים,נהנת לראות אותם,להרגיש שנוכחותי היתה במקום ובזמן.......זה מה יש,ומי שלא מתאים לו שיתחפף......
לפני 17 שנים. 13 באוקטובר 2007 בשעה 16:33