שעת ערב הגיעה,מצב הרוח השתפר,לבשתי את שימלת מרלין מונרו,נעלי עקב זהובות,והרגשתי מלכה בכל ר"מח אבריי,נסענו עד למרכז עם חברים,שם עברתי לרכב של הונילי שלי,הוא היה קצת בהלם מהמראה שלי,יש מצבים שלא צריך מילים,העניים מדברות לבד,כל הדרך,ליקק לי את אצבעות היידים,ואני שאלתי את עצמי, ממתי??....
לא משנה ,עצמתי עניים ופשוט נהנתי,יש משהו בליקוקי אצבעות,של רגליים ויידים,לדעתי מחרמן בטירוך,ולא ,לא מדברת על סתם ליקוק,אלא זה שחודר לכל פינה,בין האצבעות....גררררררר.
פתאום בלי שום מחשבה הוא זורק לי"את עם תחתונים"?
עניתי שבטח שכן,מה עובר עליו,בדרך לאירוע המוני,נראה לו שאסתובב בלי?...
"תורידי"הוא מצווה עלי....
ואני חושבת ,תמיד חושבת,והוא בשלו"אמרתי שתורידי נכון"?...
הנימה התוקפנית שלו מצאה חן בעניי,הונילי שלי לאט לאט מסגל תכונות של שולט ונשלט,אולי ביכלל הוא איזה מתחלף סמוי?.....(טוב פה אין את משחק המלכה,אני פשוט ילדה טובה ומטריפה)
הסרתי את התחתונים,פאק על העולם,הוא הרטיב את אצבעותיו,וגירה אותי עד לעילפון חושים,מה שהיה מגרה ודי מסוכן,ככה באמצע נסיעה,הראש שלי הוטה לאחור מעוצמת ההנאה,ומילמולי כיף עלו מגרוני,מתמתחת לפי קצב חדירת אצבעותיו,עד שבסוף גמרתי בצרחה,בדיוק כשמשאית ענקית חלפה על פנינו,והספיקה לראות את ידו הפולשנית בין הרגליים שלי.....
מה איכפת לי,שיתלונן,אצל אישתו,סקס במשאית נשמע לי דוקא אחלה,למי שלא ניסתה,מומלץ....
משום מה הקטע הזה של שאתה עלול להתפס די מגרה,ואני ממש נזהרתי,לא נגעתי בו אפילו באצבע אחת,הרמתי את הרגליים מעלה על החלון הקדמי,רגליי החלקות נוצצות ומבריקות,ושוב הוא הביט בי במבט של"רוצה אותך",והיידים פלשו בפעם השנייה לתוכי,שוב מענגות אותי באטרף חושים,ואני תיכף מתעלפת,מרוב הנאה...יש לו פשוט אצבעות קסם לדוגמא.......טוב לאחר הפעם השנייה,כבר חיוך של מליון דולר נסוך על פניי,נכנסים לאירוע המדובר,יושבים יחד,שוב ידו תחת השולחן חודרת משחקת לה בשובבות...מנה ראשונה מוגשת,דג,הוא משפריץ לימון ,ובטעות הטיפות עפות עלי,"תלקק"הפעם אני מצווה,והוא מלקק מזרועי החשופה,טיפה אחר טיפה.....אני נושקת לו בחיבה...
שמה לב שאחותי הגדולה,מביטה במבט המום,הוא קוראת לי ציצולינה....חחחחחח,אנחנו כל כך שונות,שזה מדהים,היא מצחיקולית,ואני נהנת לצחוק מליצנות של אחרים,אני ניראת ממש טורפת,והיא שה תמים,ואולי ההבדלים בנינו,לא כל כך משנים,זה הכיף בחיים......
כשהגיע סוף האירוע,לאחר שרקדתי על הרחבה,וכמה איבדו נשימה,יצאנו לאויר העולם,והחל גשם,ברוך השם,גשם,התפללתי אליו רק בבוקר,ובשעת ערב אלוהים נתן לי סימן,שהוא תמיד איתי בכל מצב......
לפני 17 שנים. 18 באוקטובר 2007 בשעה 10:52