הצד המיסתורי האפל שלי....

לא יאומן ,אבל הקציב לי שעה אחת,כן אני יודעת שצריכה להתחשב,הוא גם צריך לעבוד,אבל מה לעשות,לאחר שילך,ישאר לי רק טעם של עוד עמוק מבפנים,וחיבור כמו שלי אליו,נראה שלא אמצא לעולם,הגעתי אליו,מוכנה לאחר מקלחת רעננה,שונאת שמלחיצים אותי בזמן,אבל יש משהו מגרה בעניין,התיישבתי על הספה,הוא הזמין פיצה טריה וקולה...ראשי החל לקדוח,והריח גירה אותי,אבל אני יודעת,איתי הוא מצפה למשהו חדשני,מרגש ופנימי,הושטתי לו את נעל הסירה,הוא הוריד אותה בחיבה,מנשק לכפות רגליי,אני "אני רוצה שתשתה מהנעל שלי"
"אבל מלכתי,איך תתהלכי בנעל רטובה"?
"תשובה לא נכונה",וסטירה חזקה נוחתת על פניו.הוא הבין את הרמז,לוקח את הנעל,ממלא אותה בקולה,ושותה לאט לאט,שוב מביט בי במבט מתגרה,כאילו ואין דבר שלא יעשה,אני מרוצה,נותנת לו לשבת תחת רגליי,ולהאכיל אותי,ביס אחר ביס,מתבוננים יחד בשעון שמתקתק,ומבשר על איבוד הזמן,קמה מתהלכת לי בבית הקטן,חצאית המיני שלי,לא מותירה הרבה מקום לדמיון,"אתה יודע? מלכתך באה ללא תחתונים",מתכופפת לכיוון המחשב,לבדוק מיילים שלי,ואתה זוחל לי בין הרגליים,מלקק מכפות הרגליים,ועולה עד מעלה,ואני כבר רטובה,נמסה למגע לשונך,השעון הארור מודיע שחלפה לה שעה,אני נלחצת,מבחוץ נשמעת צפירה,באו לקחת אותך,והריגוש המיני שלי פשוט נוסק לשמיים,עכשיו זה מגרה כפליים,מושכת אותך בזריזות בשערך,זה לוקח לי בדיוק דקה,הצפירות עשו את שלהן,גמרתי בצרחה,ישר לפה שלך......
"ושלא תעיז לשטוף את הפנים,אני רוצה שהריח שלי ילווה אותך"
אתה משאיר אותי בבית,נרדמת על הספה,מתעוררת לקול נביחות הכלב שלך,פאק אני מאחרת,לבית שלי הולכת......